הקרב השני על המארן – הבדלי גרסאות

ב-21 במרס 1918 הגרמנים פתחו ב[[מתקפת האביב]], ובה הגיעו להישגים ניכרים, עת התקדמו עמוק לתוך שטח [[צרפת]]. במהלך התקדמותם, לראשונה מאז סתיו 1914, נשבר קיפאון [[מלחמת החפירות]]. עם זאת, למרות כל הישגיהם, ההתקפה הגרמנית נבלמה לאחר התקדמות של כ-50 ק"מ. בהתקפות נוספות שנערכו עד ה-12 ביוני הגרמנים אומנם התקדמו עוד, והגיעו עד לשאטו-ת'יירי (Château-Thierry), כ-80 ק"מ מ[[פריס]], אך שוב, נבלמו לבסוף. באמצע יולי, [[אריך לודנדורף]], אשר היה ראש אג"ם, ולמעשה מפקד הצבא הגרמני, תכנן התקפה נוספת, על מנת לעקור את צבאות מדינות ההסכמה מ[[פלנדריה]] ולהכות את הצבא הבריטי, אשר באותו שלב של המלחמה היה הצבא החזק והמנוסה מבין צבאות 'ההסכמה'. כדי לסייע להתקפה האמורה, תוכננה [[הונאה צבאית|התקפת הסחה]] בגזרת ה[[מארן]], מזרחה לעיר [[ריימס]]. על אזור זה הגנה [[הארמייה הרביעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית הרביעית]] בפיקודו של הגנרל [[אנרי גורו]] (Gouraud), ולפקודתו ניתנה גם אוגדה אמריקנית אחת. את ההתקפה בצעו הארמיות [[הארמייה הראשונה והשלישית(האימפריה הגרמנית)|הראשונה]] ו[[הארמייה השלישית (האימפריה הגרמנית)|השלישית]] של הצבא הגרמני בפיקודם של [[ברונו פון מודרה]] (Mudra) וקרלו[[קרל פון איינם]] (Einem), בהתאמה. לפקודתם עמדו 23 אוגדות. התקפה נוספת תוכננה ממערב לריימס, על ידי [[הארמייה השביעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה השביעית]], בפיקודו של [[מקס פון בהן]] (Boehn), ובה 17 אוגדות, וכסיוע, גם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה התשיעית]] של הצבא הגרמני, בפיקודו של [[יוהנס פון אבן]] (Eben). זו האחרונה תגברה את ההתקפה בשש אוגדות. על גזרה זו הגנה [[הארמייה השישית (צרפת)|הארמייה הצרפתית השישית]], בפיקודו של [[ז'אן דגוט]] (Degoutte). שילוב שתי ההתקפות היה מביא לבידודה של ריימס ולנעיצת טריז בתוך מערך ההגנה הצרפתי.

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R28717, Frankreich, deutsche Panzerschwadron.jpg|ממוזער|left|טנק בריטי מדגם '[[סימן 1 (טנק)#סימן 4|מארק 4]]' אשר נלכד והופעל על ידי הגרמנים]]

הגרמנים יצאו להתקפה ממזרח וממערב לעיר ריימס ב-15 ביולי 1918. בעוד שהכוח שתקף ממזרח נבלם כבר באותו היום בשעה 11:00, הרי במערב הגרמנים הצליחו לחצות את המארן בחסות הפגזה כבדה של שלוש שעות, כולל פגזי גז. בחסות אותה הפגזה הם החלו לגשר על הנהר ב-12 נקודות שונות. כוחות אחרים חצו בסירות וברפסודות. עד הערב הגרמנים הצליחו להשיג ראש גשר באזור דורמן (Dormans), כ-40 ק"מ דרומית מערביץ לריימס, בעומק של כ-6.5 ק"מ וברוחב של כ-14 ק"מ. הגנה עזה, הן של הצרפתים, הן של האמריקנים, התקפות נגד, ואף 225 מטוסים צרפתיים אשר הטילו פצצות במשקל כולל של כ-40 טון, לא הצליחו למנוע את ההתבססות הגרמנית. בכל זאת, הצטרפות גייס (קורפוס) בריטי, וכ-85,000 חיילים אמריקניים, יחד עם [[הארמייה התשיעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית התשיעית]] בפקוד [[אנטואן דה מיטרי]] (de Mitry) הצליחו לבסוף, ב-17 לחודש, לבלום את הגרמנים.

אי הצלחת של הגרמנים להבקיע את מערך ההגנה של צבאות מדינות ההסכמה, אפשרה למפקדן העליון, הגנרל [[פרדיננד פוש]] לפתוח ב-18 לחודש בהתקפת נגד. היווצרות בליטה במקום בו הגרמנים התקדמו במתקפת האביב, האריכה את קווי הגנתם של האחרונים, והעמידה את אגפיהם בסכנה. ההתקפה התמקדה ב[[סואסון]] (Soissons), אשר בקצה המערבי של הבליטה, ובסביבותיה כלפי דרום. בהתקפה השתתפו הארמיות הצרפתיות השישית והעשירית בפיקוד [[שרל מנז'ן]] (Mangin), ובסך הכל 24 אוגדות צרפתיות, כולל שתי אוגדות אמריקניות תחת פיקוד הצרפתים. כן הופעלו כ-350 טנקים. לאלה הצטרפו עוד שמונה אוגדות אמריקניות וכוחות בריטיים. ביום ההתקפה הראשון התקדמו צבאות ההסכמה כשמונה ק"מ - מרחק ניכר במושגי מלחמת העולם הראשונה. באותו זמן, הן הארמייה הגרמנית התשיעית, והן [[הארמייה החמישית (צרפת)|הארמייה החמישית הצרפתית]], בפיקוד [[אנרי ברטלו]] (Berthelot), ערכו התקפות הסחה ממזרח לחזית האמורה. ב-20 לחודש החלו צבאות ההסכמה במתקפה גם בחלק המזרחי של הבליטה. גייס איטלקי, אשר ערך קרב כבד בעמק הנהר [[ארדרה (נהר)|ארדרה]] (Ardre) מול הגרמנים, איבד 9,334 חיילים מתוך כ-24,000 חייליו. גייס בריטי החליף את האיטלקים, חלף דרכם, והחל בהתקדמות של כשבעה ק"מ גם בגזרה זו. באותו יום החלו הגרמנים בנסיגה, ועד ה-3 באוגוסט נסוגו עד לקו ההתחלה של מתקפת האביב. תוך כדי נסיגתם, הגרמנים ניסו לבסס קו הגנה יציב, ואכן, ב-6 באוגוסט הצליחו לבלום את צבאות מדינות ההסכמה, אשר לנוכח קו הגנה גרמני איתן, נאלצו להפסיק את התקפת הנגד.