ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים, הוספת נקודה בסוף משפט, החלפות (הן, אף על פי ש)
עורקבי (שיחה | תרומות)
שורה 27:
מחלוקת נוספת בין החוקרים נתגלעה בנושא חשיבות ואופי ירושלים החל מ[[התקופה הכנענית]]. מחלוקת זו נסובה סביב העובדה כי בחפירות בירושלים נתגלה ממצא מועט מאד מ[[תקופת הברונזה]] ומ[[תקופת הברזל]] וחוקרים העלו את השאלה איך ליישב את דלות הממצאים עם תיאור ירושלים כבירת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. מחלוקת זו מהווה חלק מוויכוח מקיף יותר בנוגע לשאלה האם הסיפור המקראי משקף מציאות היסטורית או שהוא יצירה ספרותית חסרת בסיס עובדתי. ספקות אלו לגבי המקרא וירושלים הועלו על ידי חברי סגל ה[[פקולטה]] ל[[ארכאולוגיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]
{{הערה|1=ד"ר יגאל בו נון [http://yigbin.canalblog.com/archives/2009/02/13/12509170.html סיפור הממלכה המאוחדת כרומן תעמולה פאן ישראלי] בלוג 2009}}
ובראשם פרופסור ישראל פינקלשטיין, [[נדב נאמן]] ו[[דוד אוסישקין]] שהצהיר{{הערה|1=ד' אוסישקין, "ירושלים בתקופת דוד ושלמה - העדות הארכאולוגית", בתוך: א' פאוסט וא' ברוך (עורכים), חידושים בחקר ירושלים, דברי הכנס השלישי, רמת-גן, תשנ"ח, עמ' 58-57}}{{ציטוטון|העדות הארכאולוגית סותרת בבירור את העדות המקראית}}, בעוד ההתנגדות לעמדה זו באה בעיקר מהפקולטה לארכאולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בירושלים ו[[אוניברסיטת בר-אילן]] הטוענים כי מחסורהעדרו בממצאשל ממצא ארכאולוגי אינו יכול כשלעצמו לשמש כבסיס לביטול הסיפור המקראי לא כל שכן באתר בעייתי כמו [[עיר דוד]] שעליו פעלו כוחות [[בליה|סחף]] חזקים והיה חשוף לתהליכי חציבה, בנייה והרס במשך אלפי שנים - תהליכים שמחקו שרידים ועקבות של תקופות קדומות.{{הערה|1=J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80. }}
 
====פרשנות לממצאים הקיימים====