ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 267:
בית המקדש, או בשמו התנכי: '''בית האלוהים''' לא היה חידוש ישראלי אלא תפיסה תאולוגית ומוסד דתי שהיה קיים בתרבויות קדומות ואומץ על ידי עם ישראל. בבתי המקדש ה[[פגניות|פגניים]] ששימשו כמקום מגורים לאלילים עמד פסל או [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמית]] של האל. [[מקדש שלמה]] בירושלים נבנה כמקום מגורים לאלוהי ישראל ובעת חנוכת הבית אומר [[שלמה המלך]]: {{ציטוטון|בנה בניתי לך בית זבֻל לך מכון לשבתך עולמים}},{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ח|יג}}}} בבית זה הוצב הארון שהיה מרכבתו של האל מחוץ ל[[המשכן|משכן]] והדום לרגלי האל כאשר היה ב[[קודש הקודשים]]. ב[[ספר יחזקאל]] באה לידי ביטוי השקפתם של מעמד ה[[כוהן|כוהנים]] שהמקדש התמלא ב'''כבוד האלוהים''' מעת הקמתו ומכוח זה ממלא את חיי בני עם ישראל.{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כט|מג|מד}}}} [[יחזקאל|יחזקאל בן בוזי הכוהן]] מתאר בספר נבואותיו - ספר יחזקאל את מהות חזון המקדש וה[[שכינה]] ומתאר בפרק א את כבוד אלוהים כדמות אדם עשויה אש ונוגה, היושבת על כיסא ספיר ומתחתיה מרכבה עשויה חיות ואופנים.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=11749 משה ויינפלד האל הבורא בבראשית א ובנבואת ישעיהו השני]}}
ממקדש שלמה לא נמצאו שרידים כלשהם ולפי הארכאולוג [[מיכאל אבי יונה]],{{הערה|1=במאמרו "בית המקדש השני", אריאל 64–65 (טבת תשמ"ט), עמוד 167.}} קרוב לוודאי שגם אם יתבצעו חפירות בהר הבית לא תעלה החפירה ממצאים של ממש, הן משום שהסלע הטבעי בהר הבית קרוב מאד לפני הקרקע, ומשום שהשטח עבר תמורות מרובות מאז החורבן. מקור אחד לשיחזור הם תיאורים של המקדש כפי שמופיעים בפירוט יחסי במקרא, מקור מחקרי והשוואתי נוסף הם מקדשים קדומים שנחשפו ב[[ארץ ישראל]] אך אלו מועטים ומציגים תמונה לא אחידה ודלה. התיאורים כפי שמופיעים בספר מלכים שונים במספר פרטים מהתיאור בספר דברי הימים שעל פי הנחת החוקרים מכיל שינויים
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
| |||