הקרב השני על המארן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
==רקע==
עם חתימת [[הסכם ברסט-ליטובסק]] יצאה [[רוסיה]] מן המלחמה, והגרמנים מיהרו לנסות לנצל מצב זה, בטרם תספיק ארצות הברית למלא את מקומה באופן מסיבי.
ב-21 במרס 1918 הגרמנים פתחו ב[[מתקפת האביב]], ובה הגיעו להישגים ניכרים, עת התקדמו עמוק לתוך שטח [[צרפת]]. במהלך התקדמותם, לראשונה מאז סתיו 1914, נשבר קיפאון [[מלחמת החפירות]]. עם זאת, למרות כל הישגיהם, ההתקפה הגרמנית נבלמה לאחר התקדמות של כ-50 ק"מ. בהתקפות נוספות שנערכו עד ה-12 ביוני הגרמנים אומנם התקדמו עוד, והגיעו עד לשאטו-ת'יירי (Château-Thierry), כ-80 ק"מ מ[[פריס]], אך שוב נבלמו. באמצע יולי, [[אריך לודנדורף]], אשר היה ראש אג"ם, ולמעשה מפקד הצבא הגרמני, תכנן התקפה נוספת, על מנת לעקור את צבאות מדינות ההסכמה מ[[פלנדריה]] ולהכות את הצבא הבריטי, אשר באותו שלב של המלחמה היה הצבא החזק והמנוסה מבין צבאות ההסכמה. כדי לסייע להתקפה האמורה, תוכננה [[הונאה צבאית|התקפת הסחה]] בגזרת ה[[מארן]], מזרחה לעירבסמוך ל[[ריימס]]. על אזור זה הגנה [[הארמייה הרביעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית הרביעית]] בפיקודו של הגנרל [[אנרי גורו]] (Gouraud), ולפקודתו ניתנה גם אוגדה אמריקנית אחת. את ההתקפה בצעו הארמיות [[הארמייה הראשונה (האימפריה הגרמנית)|הראשונה]] ו[[הארמייה השלישית (האימפריה הגרמנית)|השלישית]] של הצבא הגרמני בפיקודם של [[ברונו פון מודרה]] (Mudra) ו[[קרל פון איינם]] (Einem), בהתאמה. לפקודתם עמדו 23 אוגדות. התקפה נוספת תוכננה ממערב לריימס, על ידי [[הארמייה השביעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה השביעית]], בפיקודו של [[מקס פון בהן]] (Boehn), ובה 17 אוגדות, וכסיוע, גם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה התשיעית]] של הצבא הגרמני, בפיקודו של [[יוהנס פון אבן]] (Eben). זו האחרונה תגברה את ההתקפה בשש אוגדות. על גזרה זו הגנה [[הארמייה השישית (צרפת)|הארמייה הצרפתית השישית]], בפיקודו של [[ז'אן דגוט]] (Degoutte). שילוב שתי ההתקפות היה מביא לבידודה של ריימס ולנעיצת טריז בתוך מערך ההגנה הצרפתי.
 
==הקרב==
===ההתקפה הגרמנית===
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R28717, Frankreich, deutsche Panzerschwadron.jpg|ממוזער|טנק בריטי מדגם '[[סימן 1 (טנק)#סימן 4|מארק 4]]' אשר נלכד והופעל על ידי הגרמנים]]
הגרמנים יצאו להתקפה ממזרח וממערב לעיר [[ריימס]] ב-15 ביולי 1918. ממזרח לעיר תקפו הארמיות [[הארמייה הראשונה (האימפריה הגרמנית)|הראשונה]] ו[[הארמייה השלישית (האימפריה הגרמנית)|השלישית]] של הצבא הגרמני בפיקודם של [[ברונו פון מודרה]] (Mudra) ו[[קרל פון איינם]] (Einem), בהתאמה. לפקודתם עמדו 23 אוגדות. על אזור זה הגנה [[הארמייה הרביעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית הרביעית]] בפיקודו של הגנרל [[אנרי גורו]] (Gouraud), ולפקודתו ניתנה גם אוגדה אמריקנית אחת.
הגרמנים יצאו להתקפה ממזרח וממערב לעיר [[ריימס]] ב-15 ביולי 1918. בעוד שהכוח שתקף ממזרח נבלם כבר באותו היום בשעה 11:00, הרי במערב הגרמנים הצליחו לחצות את המארן בחסות הפגזה כבדה של שלוש שעות, כולל פגזי גז. בחסות אותה הפגזה הם החלו לגשר על הנהר ב-12 נקודות שונות. כוחות אחרים חצו בסירות וברפסודות. עד הערב הגרמנים הצליחו להשיג ראש גשר באזור דורמן (Dormans), כ-40 ק"מ דרומית מערבית לריימס, בעומק של כ-6.5 ק"מ וברוחב של כ-14 ק"מ. הגנה עזה, הן של הצרפתים, הן של האמריקנים, התקפות נגד, ואף 225 מטוסים צרפתיים אשר הטילו פצצות במשקל כולל של כ-40 טון, לא הצליחו למנוע את ההתבססות הגרמנית. בכל זאת, הצטרפות [[גיס]] (קורפוס) בריטי, וכ-85,000 חיילים אמריקניים, יחד עם [[הארמייה התשיעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית התשיעית]] בפקוד [[אנטואן דה מיטרי]] (de Mitry) הצליחו לבסוף, ב-17 לחודש, לבלום את הגרמנים.
 
באותו הזמן החלה התקפה ממערב לריימס על ידי [[הארמייה השביעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה השביעית]], בפיקודו של [[מקס פון בהן]] (Boehn), ובה 17 אוגדות, וכסיוע, גם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמיה התשיעית]] של הצבא הגרמני, בפיקודו של [[יוהנס פון אבן]] (Eben). זו האחרונה תגברה את ההתקפה בשש אוגדות. על גזרה זו הגנה [[הארמייה השישית (צרפת)|הארמייה הצרפתית השישית]] בפיקודו של [[ז'אן דגוט]] (Degoutte). לודנדורף קיווה כי יוכל להביא לבידודה של ריימס ונעוץ טריז בתוך מערך ההגנה הצרפתי.
 
הגרמנים יצאו להתקפה ממזרח וממערב לעיר [[ריימס]] ב-15 ביולי 1918. בעוד שהכוח שתקף ממזרח נבלם כבר באותו היום בשעה 11:00, הרי במערב הגרמנים הצליחו לחצות את המארן בחסות הפגזה כבדה של שלוש שעות, כולל פגזי גז. בחסות אותה הפגזה הם החלו לגשר על הנהר ב-12 נקודות שונות. כוחות אחרים חצו בסירות וברפסודות. עד הערב הגרמנים הצליחו להשיג ראש גשר באזור דורמן (Dormans), כ-40 ק"מ דרומית מערבית לריימס, בעומק של כ-6.5 ק"מ וברוחב של כ-14 ק"מ. הגנה עזה, הן של הצרפתים, הןוהן של האמריקנים, התקפות נגד, ואף 225 מטוסים צרפתיים אשר הטילו פצצות במשקל כולל של כ-40 טון, לא הצליחו למנוע את ההתבססות הגרמנית. בכל זאת, הצטרפות [[גיס]] (קורפוס) בריטי, וכ-85,000 חיילים אמריקניים, יחד עם [[הארמייה התשיעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית התשיעית]] בפקוד [[אנטואן דה מיטרי]] (de Mitry) הצליחו לבסוף, ב-17 לחודש, לבלום את הגרמנים.
 
הצטרפות [[גיס]] (קורפוס) בריטי וכ-85,000 חיילים אמריקניים, יחד עם [[הארמייה התשיעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית התשיעית]] בפקוד [[אנטואן דה מיטרי]] (de Mitry) הצליחו לבסוף, ב-17 בחודש, לבלום את הגרמנים.
 
===התקפת הנגד===
אי הצלחת של הגרמנים להבקיע את מערך ההגנה של צבאות מדינות ההסכמה, אפשרה למפקדן העליון, הגנרל [[פרדיננד פוש]] לפתוח ב-18 לחודש בהתקפת נגד. היווצרות בליטה במקום בו הגרמנים התקדמו במתקפת האביב, האריכה את קווי הגנתם של האחרונים, והעמידה את אגפיהם בסכנה. ההתקפה התמקדה ב[[סואסון]] (Soissons), אשר בקצה המערבי של הבליטה, ובסביבותיה כלפי דרום. בהתקפה השתתפו הארמיות הצרפתיות השישית ו[[הארמייה העשירית (צרפת)|העשירית]] בפיקוד [[שרל מנז'ן]] (Mangin), ובסך הכל 24 אוגדות צרפתיות, כולל שתי אוגדות אמריקניות תחת פיקוד הצרפתים. כן הופעלו כ-350 טנקים. לאלה הצטרפו עוד שמונה אוגדות אמריקניות תחת פיקוד אמריקאי וכוחות בריטיים.

ביום ההתקפה הראשון התקדמו צבאות ההסכמה כשמונה ק"מ - מרחק ניכר במושגי מלחמת העולם הראשונה. באותו זמן, הן הארמייה הגרמנית התשיעית, והן [[הארמייה החמישית (צרפת)|הארמייה החמישית הצרפתית]], בפיקוד [[אנרי ברטלו]] (Berthelot), ערכו התקפות הסחה ממזרח לחזית האמורה. ב-20 לחודש החלו צבאות ההסכמה במתקפה גם בחלק המזרחי של הבליטה. גיס איטלקי, אשר ערך קרב כבד בעמק הנהר [[ארדרה (נהר)|ארדרה]] (Ardre) מול הגרמנים, איבד 9,334 חיילים מתוך כ-24,000 חייליו. גיס בריטי החליף את האיטלקים, חלף דרכם, והחל בהתקדמות של כשבעה ק"מ גם בגזרה זו. באותו יום החלו הגרמנים בנסיגה, ועד ה-3 באוגוסט נסוגו עד לקו ההתחלה של מתקפת האביב. תוך כדי נסיגתם, הגרמנים ניסו לבסס קו הגנה יציב, ואכן, ב-6 באוגוסט הצליחו לבלום את צבאות מדינות ההסכמה, אשר לנוכח קו הגנה גרמני איתן, נאלצו להפסיק את התקפת הנגד.
 
[[קובץ:2ndBattleOfTheMarne.jpg|ממוזער|שמאל|מתקפת הנגד של מדינות ההסכמה]]
שורה 46 ⟵ 54:
 
==אחרית דבר==
הקרב השני על המארן היה ניצחון חשוב למדינות ההסכמה. בעקבות הניצחון קיבל פרדיננד פוש את התואר "[[מרשל צרפת]]". מדינות ההסכמה אמנם איבדו בקרב כ-130,000 חיילים, אך הגרמנים איבדו כ-165,000 חיילים. מדינות ההסכמה הצליחו לשבות כ-30,000 גרמנים, כמו גם 793 תותחים וכ-3,000 מכונות יריה. לנוכח כישלון הגרמנים בקרב השני על המארן, לודנדורף דחה את ההתקפה המתוכננת בפלנדריה, ולבסוף ביטל אותה.
מדינות ההסכמה איבדו בקרב כ-130,000 חיילים, ואילו הגרמנים - כ-165,000. לנוכח כישלון הגרמנים בקרב השני על המארן, לודנדורף דחה את ההתקפה המתוכננת בפלנדריה, ולבסוף ביטל אותה. קרב זה סימן מפנה אסטרטגי במהלך הקרבות בחזית המערב: גרמניה איבדה את היזמה ואת התנופה, ומכאן ואילך הייתה נתונה בנסיגה בלתי פוסקת, אם כי מסודרת יחסית, והיפוכו של דבר באשר למדינות ההסכמה. מהלך דברים זה הביא את גרמניה להכרה שכבר לא תוכל לנצח במלחמה זו, ואכן, כשלושה חודשים לאחר מכן היא נכנעה.
 
מדינות ההסכמה איבדו בקרב כ-130,000 חיילים, ואילו הגרמנים - כ-165,000. לנוכח כישלון הגרמנים בקרב השני על המארן, לודנדורף דחה את ההתקפה המתוכננת בפלנדריה, ולבסוף ביטל אותה. קרב זה סימן מפנה אסטרטגי במהלך הקרבות בחזית המערב: גרמניה איבדה את היזמה ואת התנופה, ומכאן ואילך הייתה נתונה בנסיגה בלתי פוסקת, אם כי מסודרת יחסית, והיפוכו של דבר באשר למדינות ההסכמה. מהלך דברים זה הביא את גרמניה להכרה שכבר לא תוכל לנצח במלחמה זו, ואכן, כשלושה חודשים לאחר מכן היא נכנעה.
 
==לקריאה נוספת==