לואיש דה קמואש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Motyshif (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Luís de Camões-Fernão Gomes.PNG|שמאל|ממוזער|250px|לואיש ואז דה קמואש, גדול משוררי השפה ה[[פורטוגזית]].]]
'''לואיש ואז דה קמואש''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Luís Vaz de Camões''';{{כ}} [[1524]], [[ליסבון]] (או ב[[קוימברה]] או ב[[אלנקר]]) – [[10 ביוני]] [[1580]], ליסבון) נחשב על ידי רבים לגדול המשוררים בשפה ה[[פורטוגזית]]הפורטוגזית ובין גדולי המשוררים בהיסטוריה האנושית. גאוניותו ושליטתו בחריזה זיכוהו במעמד שקול לזה של [[הומרוס]], [[ורגיליוס]], [[דנטה]], [[מיגל דה סרוואנטס|סרבנטס]] או [[שייקספיר]]. הוא חיבר מספר רב של פואמות ב[[פורטוגזית]]בפורטוגזית וב[[ספרדית]] ו[[דרמה|דרמות]] ליריות, אך יותר מכל נודע בזכות יצירתו ה[[שירה אפית|אפית]] [[הלוזיאדים]] -
(Os Lusíadas) כלומר [[הלוזיטאנים]]. חיבורו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] "הפארנאסוס של לואיש ואז" אבד לאנושות, כשנגנב ממנו, יחד עם חלק מ"הלוזיטאנים", בעת שהותו ב[[מוזמביק (אי)|אי מוזמביק]].
 
==שורשיו ונעוריו==
קמואש נולד בליסבון (או בקוימברה או באלנקר) בסביבות [[1524]]-[[1525]] כבן למשפחה ממוצא [[גליסיה|גאליסי]], שעברה להתגורר ב[[פורטוגל]]. תחילה קבעה המשפחה את ביתה בצפון הממלכה, ב[[שאבש]], ובהמשך העתיקה את מעונה ל[[קוימברה]] ולליסבון. שם אביו היה סימָאוֹ וָאז דה קמוֹאֶש ואימו הייתה אנה דֶה סָא אֶה מָסֶדוֹ. מצד אביו, סב סבו של קמואש היה ה[[טרובדור (מוזיקה)|טרובדור]] הגאליסי [[ואסקו דה פירש דה קמואש]], ומצד אימו הוא היה קרוב משפחה של מגלה הארצות הנודע [[ואסקו דה גאמה]], האירופי הראשון שהפליג להודו דרך [[כף התקווה הטובה]].
 
בשנים [[1542]]-[[1545]] הוא חי בליסבון, ונטש את לימודיו לטובת התערות בסביבת חצר המלך [[ז'ואו השלישי, מלך פורטוגל|ז'ואו השלישי]], ושם הוא זכה לאהדה כמשורר, וגם נודע ביהירותו.
הוא חי זמן מה בעיר קוימברה, וייתכן שהתגורר במתחם [[מנזר סנטה קרוז]], שם שימש דודו בֶנְטו דה קמואש ככומר.
[[קובץ:Lisbon 10064 Lisboa Praça Luís de Camões 2006 Luca Galuzzi.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פסל המשורר ב'''כיכר לואיש דה קמואש''', ברובע '''אלטו''' שבליסבון.]]
שורה 12:
אין כיום בידינו תיעוד לגבי הזמן בו שהה המשורר בקוימברה. על כל פנים, כתיבתו המעודנת מעידה על כך שככל הנראה קנה את השכלתו ב[[אוניברסיטת קוימברה]], המוסד האוניברסיטאי היחיד בפורטוגל באותה עת. שם נקשר לבני ביתו של הדוכס של ליניארס (Linhares), פרנסיסקו דה נורוניה, ואפשר כי שימש כחונך של בנו אנטוניו. ב-[[1549]] גויס קמואש לצבא ונשלח ל[[פייטוריה]] הפורטוגזית ב[[סאוטה]] בה שהה עד [[1551]]. באותה תקופה נחשבה יציאה לסאוטה כחלק מההווי הצבאי המקובל בקרב צעירים, אותו ביטא קמואש בשירו הלירי "Aquela que de amor descomedido" (בתרגום חופשי: "זו אשר אהבתה הכזיבה" או "זו אשר נאהבה עד בלי די"). קמואש איבד בקרב, מפגיעת חץ, את אחת מעיניו, כאשר [[כיתור|כיתרו]] ה[[מורים]] את סאוטה, והוא ביטא זאת כ"חרונו הנדיר של [[מרס (מיתולוגיה)|מארס]]" ("fúria rara de Marte"). אף על פי כן, שימר קמואש את כשירותו ומוכנותו כחייל.
 
עם חזרתו לליסבון, שב במהרה לחיי הבוהמה. ייוחסו לו פרשיות אהבים שונות, עם עלמות החצר, ואף עם אחותו של המלך ז'ואו ה-3. משהוטל עליו אות קלון, נאלץ לעזוב את ליסבון ולעבור לעיירה קונסטנסיה שבמחוז [[מחוז סנטרם|סנטרם]]. אין כל ראיה מתועדת בעניין זה. ב-[[1552]], ביום חג ה[[חג הלחם והיין הקדושים|קורפוס כריסטי]], הכה קמואש, בעודו בגילופין, פלוני בשם גונסלו בורז'ס. הוא נכלא, ויצא לחופשי הודות לכתב מחילה מלכותי, שהונפק ב-[[7 במרץ]] [[1553]], ועלה על אחת מאניות ה[[ארמדה]] של פרנאו אלוורז קברל, שהפליגה להודו ב-[[24 במרץ]] [[1553]].
 
==המזרח==
שורה 135:
[[קטגוריה:משוררים פורטוגזים]]
[[קטגוריה:פורטוגל: היסטוריה]]
{{ויקישיתוף בשורה}}