הרפובליקה הערבית המאוחדת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט: מחליף את הקובץ תמונה:Flag_of_United_Arab_Republic.svg בקובץ תמונה:Flag_of_the_United_Arab_Republic.svg |
|||
שורה 70:
הגורם העיקרי לפירוק האיחוד היה רצונו של נאצר לשלוט בו, בזמן שסוריה ראתה את עצמה כשותף שוויוני. באופן עקרוני, הן נאצר והן [[בעת'|מפלגת הבעת']] תמכו במדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]], אך בפועל נאצר לא ביצע צעדים משמעותיים שיקדמו את השותפות. בנוסף לכך היו קשיים כלכליים רבים שהעיבו על האיחוד.
ב[[חוקה|חוקת]] הרפובליקה שנכתבה ב-1958 הוגדר [[קבינט (ממשלה)|קבינט]] בן 600 חברים, מהם 400 מצרים ו-200 סורים. הוגדר שנאצר יהיה [[נשיא]] הרפובליקה ויהיו לו ארבעה סגנים, שניים מהם מצרים ושניים סורים. כמו כן הוגדרה [[ממשלה]] בת 34 שרים, מתוכם 14 סורים. מתחילת הדרך ידם של
ב-[[8 ביולי]] [[1959]] התקיימו [[בחירות]] לפרלמנט של הרפובליקה. מתוך 9,445 מושבים, אנשי הבעת' זכו רק ב-250 מקומות, והיה ברור שתוצאות הבחירות זויפו על ידי אנשי נאצר. הוקמה ממשלה חדשה ששלטה בסוריה באמצעות [[ביטחון פנים|מנגנוני ביטחון]] אכזריים שדיכאו כל אופוזיציה למשטר. לאחר מכן נאצר ניסה לפרק את מפלגת הבעת' הסורית. לאנשי נאצר הייתה השפעה רבה על סניפי מפלגת הבעת' ב[[ירדן]] וב[[לבנון]], ואלה ניסו לשנות את חוקת המפלגה כך שבפועל מפלגת הבעת' הסורית תפורק. הניסיון נכשל, ומאותו רגע החלה התכתשות פוליטית בין נאצר לבין אנשי מפלגת הבעת' הסורית. כתגובה, נאצר מינה באוקטובר 1959 את סגנו [[עבד אל-חכים עאמר]] כשר הכלכלה של סוריה. בהמשך החלו כוחות הביטחון המצרים להתנכל ולאסור פעילים של מפלגת הבעת' הסורית. ב-21 בדצמבר 1959 נאצר השמיץ במילים חריפות את מפלגת הבעת' הסורית, דבר שגרם להתפטרות של שרים סוריים ממספר משרדי ממשלה חשובים. נאצר ניצל את ההזדמנות והחליף שרים אלו בפוליטיקאים מצרים.
|