מדינת אורנג' החופשית – הבדלי גרסאות

עם כישלון יישוב חבל נטאל עקב הכיבוש הבריטי של המקום, מצאו את עצמם האפריקאנרים במצב בו כל חופי היבשת הסמוכים נשלטים על ידי ישויות זרות: בחוף המערבי שכנה [[מושבת הכף]], ובחוף המזרחי ובחבל נטאל שכנה [[ממלכת הזולו]] משכבר הימים וכעת גם [[מושבת נטאל]]. ברם, פנו האפריקאנרים ליישב את פנים היבשת, את מרכז הארץ. למעשה, עוד קודם הקמת [[רפובליקת נטאליה]], לנוכח אפריקאנרים רבים אשר טענו כי ההתיישבות בנטאל היא חסרת סיכוי בהתחשב בכוונת הבריטים באזור, החלו אפריקאנרים רבים מתיישבים בפנים הארץ ובמרכזה ומנסים לבסס שם ריבונות רפובליקנית משלהם. כך למשל הקימו אפריקאנרים בראשות [[הנדריק פוטגיאטר]] בשנת [[1838]] את העיירה [[פוצ'פסטרום]] ב[[הפרובינציה הצפון-מערבית|פרובינציה הצפון מערבית של ימינו]]. עם הקמתה הם הכריזו עליה כעל רפובליקה עצמאית בשם רפובליקת פוצ'פסטרום (Republiek van Potchefstroom), אשר להלכה שלטה גם על שטחים שיהפכו בעתיד למדינת אורנג' החופשית.{{הערה|שם=O. Ransford, The High Veld|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourcivilisation.com/smartboard/shop/ransford/chap11.htm The High Veld].}} במקביל לייסוד פוצ'פסטרום, באותם החודשים הקימו אפריקאנרים במרכז שטחי [[המדינה החופשית]] של ימינו את העיירה [[ויינבורג]] ובה הכריזו על לידתה של רפובליקת ויינבורג (Republiek van Winburg). מעט לפני מפלתה הסופית של רפובליקת נטאליה בפני בריטניה, ב-[[9 באפריל]] [[1844]] הכריזו תושבי ויינבורג ופוצ'פסטרום על הקמתה של [[פדרציה]] ביניהם בשם רפובליקת פוצ'פסטרום-ויינבורג (Republiek van Potchefstroom-Winburg), אשר להלכה שלטה על שטחים נרחבים במרכז דרום אפריקה של ימינו. הם גיבשו לעצמם [[חוקה]], אשר קבעה בין השאר כי הנדריק פוטגיאטר מנהיגם יהיה שליטה הבלתי מעורער של המדינה. למרות הניסיון של האפריקאנרים באותן השנים לצייר זאת כך, הרפובלקיה הפדרלית כמו גם שתי אלו שקדמו אליה, היה בעיקר הצהרתיות. בניגוד לרפובליקת נטאליה אשר היה בה לפחות לתקופה מסוימת שלטון ריבוני, קשה להתייחס לרפבוליקות זעירות אלו כאל [[מדינה|מדינות]] של ממש.{{הערה|שם=O. Ransford, The High Veld}}

 

 

===ההכרה מהבריטים וייסוד המדינה===

[[קובץ:Andries Pretorius.jpg|230px|ממוזער|אנדריאס פרטוריוס]]

 

בשלהי שנת [[1851]], באופן מפתיע יחסית וככל הנראה לנוכח עיקשותם של האפריקאנרים, החליטו הבריטים למרות ניצחונם בבלומפונטיין שמוטב להם להסיר באופן סופי את התנגדותם לעצמאות האפריקאנרים. יש הטוענים שהבריטים הגיעו למסקנה שעצמאות לאפריקאנרים תהפוך אותם לכוח בשירות האימפריה אשר יסייע לה מאוחר יותר בקולוניזציה של פנים הישבת.{{הערה|שם=יהונתן אלשך}} לפיכך, לקראת ינואר [[1852]] יצא פרטוריוס בראש משלחת דיפלומטית לאזור בלומפונטיין בהתאם להזמנת הבריטים. שם, ב-[[17 בינואר]], לאחר כמה שעות של דיונים, חתמו פרטוריוס בשם האפריקאנרים ואיש צבא בריטי בשמה של בריטניה על אמנת נהר החול (Sand River Convention), אשר הכירה באופן רשמי בעצמאותם של האפריקאנרים בשטחים שמצפון לנהר הואל. היה זה למעשה האות לייסודה של [[הרפובליקה הדרום אפריקאית]], אשר הכריזה על עצמאותה מייד עם חתימת האמנה.{{הערה|שם=O. Ransford, Fulfilment}}{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. Cambridge University Press. p. 208|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Transvaal#208|"Transvaal"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 27. Cambridge University Press. p. 208.}}

עם פרישתו של הופמן בפברואר [[1855]], נערכו בחירות חדשות לנשיאות. בבחירות זכה יאקובוס בוסהוף. בוסהוף, אשר מוצאו [[הוגנוטים|הוגנוטי]], היה ממובילי ההתיישבות בחבל נטאל, ומנהיגי [[רפובליקת נטאליה]]. בוסהוף נחשב היה למוצלח יותר מקודמו, והוא הצליח להישאר בתפקידו כארבע שנים תמימות. על שמו רשומים קביעת כמה מסמלי המדינה, לרבות [[דגל מדינת אורנג' החופשית|הדגל]] וה[[סמל מדינת אורנג' החופשית|סמל]]. בדומה לימי שלטונו של הופמן, גם בעת כהונתו של בוסהוף הפוליטיקה המקומית התאפיינה בעיקר במאבקי כוח וסמכות בין מוסד הנשיאות למועצת העם. על רקע [[סכסוך גבול|סכסוך הגבול]] בין מדינת אורנג' החופשית ללסותו השכנה, אשר פרצו כמה שנים קודם לכן, מיקד בוסהוף את עיקר ההשקעה התקציבית בהקמת צבא לאומי מאורגן, ולפיכך נקלעה במדינה לקשיים כלכלים קשים.{{הערה|Muller. ''Oude tyden in den Oranje-Vrystaat''. pp. 111–112, 121–124, 318–321.}} ברקע שנותיו המאוחרות של בוסהוף כנשיא, האפיל עליו במידת מה כוחה המתעצם של התנועה לאיחוד האפריקאנרים, אשר שאפה ליצור שלטון משותף למדינת אורנג' החופשית ול[[הרפובליקה הדרום אפריקאית|רפובליקה הדרום אפריקאית]]. באותן השנים הרפובליקה הדרום אפריקאית הונהגה בידי הנשיא [[מרטינוס פרטוריוס]], בנו הבכור של אנדריאס פרטוריוס. במקביל, החלו היחסים בין שתי המדינות להידרדר, כאשר הרפובליקה מצפון ביקשה לכבוש את מדינת אורנג' החופשית, על מנת להביא להקמתה של [[מדינת לאום]] אפריקאנרית גדולה ומאוחדת. כשצבאה של אורנג' החופשית עסוק באבטחת הגבול הדרומי עם לסותו, בפברואר [[1857]] החלו כוחות צבאיים אפריקאנרים מהרפובליקה בפיקודו של [[פול קרוגר]] עורכים פשיטות אל תוך שטחי מדינת אורנג' החופשית. עקב המצב הביטחוני המתערער, הכריז הנשיא בוסהוף על [[משטר צבאי]] ברחבי המדינה כולה. בוסהוף, הצליח לארגן את צבאו במהירות ובמקביל הצליח לכרות ברית עם מנהיג מיליציה מקומית בזאוטפנסברג שבצפון הרפובליקה הדרום אפריקאית. בסיכומו של דבר, עקב חששם של פרטוריוס וקרוגר מפריצתה של [[מלחמה כוללת]], הם החליטו להורות על נסיגת כוחותיהם אל עברו הצפוני של [[נהר הוואל]]. קרוגר יצא לפגוש את בוסוהוף, והשניים חתמו ב-[[2 ביוני]] על [[הפסקת אש]] ומסמך בו שני הצדדים מכירים זה בעצמאות מדינתו של זה.{{הערה|שם=1911 Encyclopædia Britannica, Volume 20. Cambridge University Press. p. 155}}

 

 

===העשורים השני והשלישי: עידן יוהנס ברנד===