שנה ללא קיץ – הבדלי גרסאות

החל מ-1816, ישנן עדויות לכך שמספרי המהגרים מהאיים הבריטיים לארצות הברית הלך וגדל: בין השנים 1818-1816, מספרם של המהגרים האיריים ל[[ארצות הברית|ארצות הברית]] ול[[קנדה]] עלה מ-6,500 ל-20,000 איש{{הערה|שם=:5|Piper 2004: 51}}. התנועה מערבה המשיכה גם בתוך אמריקה עצמה, בעיקר עקב הגירת חוואים. [[ניו אינגלנד]] סבלה במיוחד מהגירה שלילית של איכריה{{הערה|Skeen 1981: 65}}. חלק מהמהגרים השתייכו לזרם ה[[פרסביטריאניזם|פרסביטריאני]]{{הערה|שם=:0}}, ובנוסף לכך, השתייכו לתנועה לביטול העבדות{{הערה|Staiger 1949: 394}} (Abolitionism){{הערה|{{אנ|Abolitionism in the United States}}}}; אלו עברו לאזור שלימים ייקרא "[[חגורת התנ"ך]]"{{הערה|שם=:0}}. אחת ממשפחות החוואים שהיגרו מניו אינגלנד הייתה משפחתו של [[ג'וזף סמית' הבן]], מייסד הזרם ה[[מורמונים|מורמוני]]. משפחתו התגוררה בזמנו ב[[ורמונט]], אך עקב כישלון יבוליה בקיץ 1816, עברה ל[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]{{הערה|Kowallis 1998: 146}}.

*Bate, Jonathan. '''The Song of the Earth.''' London: Pan-Macmillan, 2000. ISBN: 033-0-37-269-6

*Baumler, Alan. '''The Chinese and Opium Under the Republic: Worse than Floods and Wild Beasts.''' New York: State University Press, 2007. ISBN: 978-0-7914-6953-8

*Oppenheimer, Clive. '''Eruptions that Shook the World.''' Cambridge: University Press, 2011. ISBN: 978-0-5216-4112-8