עריץ – הבדלי גרסאות

'''בעריצות''' לעומת זאת, ההגנה היא הצידוק המרכזי ולעתים קרובות גם היחיד לקיום המשטר שפועל מתוך "מצב חירום" ולא מהגשמת חזון משותף למשל : החונטה הצבאית במדינות דרום אמריקה הצדיקו את עלייתם בכך שהם הכוח היחידי שיכול להגן על היבשת מפני התפשטות הקומוניזם ([[תאוריית הדומינו]]), בעקבות זה שמנגנון האכיפה של המדינה לא חזק מספיק וישנה חובה לתפוס את השלטון, כי אין למנהיג דמוקרטי יכולת לעצור את הקמוניזים בדרכם לשלוט. גם בסוריה ועיראק תפסו השליטים את השלטון מתוך חובה להגן מפני השתלטות המערב, ישראל והאסלאם הקיצוני על המזרח התיכון, וגרסו כי ללא שליטה שלהם המדינה לא תוכל לעצור את הכוחות האלה. בעריצות יש גם מאפיין של צידוק מעמד אריסטוקרטי שמצדיק את היותו שולט: העם נבער, ולא בנוי לדמוקרטיה מתוך גזרת גורל וגם לא יכול להחליט על עתידו ולכן יש להנהיגו באופן נוקשה כדי לשמור עליו ולהובילו, בעוד שבמשטר טוטאליטרי המנהיג נבחר מתוך כך ש"העם מקבל על עצמו" את המנהיג, שבוחר בדיקטטור שישלוט מתוך ידיעה שהוא זה שיביא להגשמת האידאולוגיה ויזכה את העם בגאולה ואושר .

 

 

לעתים ישנם משטרים שאין הבדל ברור בין משטר טוטאליטארי למשטר עריצות וקיימים מאפיינים של שניהם כמו [[ולדימיר פוטין|ולדמיר פוטין]] ברוסיה, [[פרנסיסקו פרנקו]] בספרד, והמשטר הסיני אחרי נטישת האידאולוגיה הקומוניסטית בשנות התשעים.

==מקור השם==

 

 

בעת החדשה, לאור רעיונות [[עידן האורות|תקופת ההשכלה]], הפך המושג "עריץ" מילה נרדפת לכל [[אוטוקרטיה|אוטוקרט]], ובכך הפך את כל שליטי-היחיד למגונים, שהרי המילה "עריץ" נושאת עמה קונוטציה שלילית.

 

* מדינות שזכו בעצמאות זמן קצר לפני עליית העריצות, ושקיים בהם אי הסכמה עמוקה על עיצוב האופי והזהות של המדינה מבחינה חברתית, פוליטית, דתית, כלכלית ואתנית.

* אי יציבות פוליטית, קושי של הממשלה המרכזית לנהל את המדינה באופן תקין ולהשליט את מרותה.

* [[אנרכיה]]

*מדינה בה קיימים מיעוטים אתניים, שנמצאים במצב של מתיחות וסכסוכים.

*היעדר מסורת דמוקרטית : מדינות בהם אין דמוקרטיה כלל או שהדמוקרטיה צעירה ואין בה חינוך ותרבות דמוקרטית מושרשת.

* רצון להשליט סדר אחרי מלחמת אזרחים שזרעה הרס במדינה, או אחרי השלכות ארוכות טווח של אסונות טבע או אסונות ההומניטריים.

* קיטוב פולטי קיצוני וחריף, העדר כוח פוליטי משמעותי שיפשר וימתן את עמדותיהם של הצדדים (למשל בין הימין השמרני לשמאל הקומוניסטי כפי שהיה בדרום אמריקה) .

* ליקויים חמורים במערכת ה[[איזונים ובלמים|איזונים והבלמים]] של השלטון, שחיתות שלטונית נפוצה וגופי משפט ואכיפה מוטים ולא עצמאיים.

* איום ביטחוני כבד, וחשש ממשי מפלישה של אויב מבחוץ.

*תסיסה חברתית אלימה .

* מלחמות גרילה בתוך המדינה, מיעוט בדלני הנאבק לעצמאות.

*העדר מנגנון פיקוח יעיל על הצבא שלא מוגבל כראוי, ומגיע למצב של צבירת כוח, השפעה פוליטית וזכויות-יתר שמפרים את איזון הכוחות בין גופי הצבא והאכיפה לבין גופי הממשל האזרחיים.

* אחוזים גבוהים באוכלוסייה של עוני, רעב ובערות.

*פערים חברתיים עמוקים מאוד.

* עליית משטר הממלא כאוס אחרי הפיכה אלימה כנגד [[מונרכיה אבסולוטית]]

 

 

==ראו גם==

*[[דמוקרטיה]]

*[[דיקטטורה]]

*[[מונרכיה אבסולוטית]]