פקודת בזיון בית המשפט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9:
היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה המפרטת את נוהלי פעילותו בתחום זה, הן בפנייה לפתיחת הליכי בזיון בית המשפט, והן במעקב הנדרש ממנו אחר מי שנאסר לפי הליך בזיון בית המשפט.{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/95D6F1A2-9276-4750-8915-2398539957BB/17469/61006.pdf פקודת בזיון בית המשפט - נקיטת הליכים והוראות מעקב], הנחיה מיום 24.11.2009 }}
הפקודה מאפשרת להעניש במאסר או קנס את מי שהפר הוראה של בית המשפט. בית המשפט העליון קבע שלא ניתן להטיל על המפר פיצויים לצד שכנגד{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/240/062/02c/16062240.02c.htm בש"פ 6224/16]}} או להוציא צו מניעה נוסף על פי הפקודה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/630/048/m12/16048630.m12.htm רע"א 4863/16]}}.
==הלכת מוניות הדר לוד==
'''הלכת מוניות הדר לוד''' היא [[פסק דין]] של [[בית המשפט העליון]] מ-1980{{הערה|1=ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח', פ"ד לד(4) 232. פסק הדין ניתן ביום 24.6.1980}}, בו נקבע שניתן להטיל על אדם אחריות בגין בזיון בית המשפט גם אם הוא עצמו אינו צד בהליך, וזאת במקרה שבו הוא מונע מאחד מהצדדים להליך למלא אחר הוראות שניתנו בצו של בית המשפט, אם היה מודע בפועל לקיומו של הצו ולתוכנו.
| |||