סודאן הצרפתית – הבדלי גרסאות

כדי לבסס את שליטתו, קיים הקולוניאליזם הצרפתי במושבות מנגנון ריכוזי מאוד, שפעל באמצעות ראשי קונטונים. בשלהי שנות העשור של 1910 הותר [[ביזור]] מסוים על ידי הקמת מספר מועצות מעורבות: תחילה בבמקו ובקאייס - ב-[[1 בינואר]] [[1919]] ולאחר מכן במופטי - ב-1 בינואר 1920. כעבור כמה עשורים קמו מועצות מעורבות נוספות בסגו ובסיקאסו בשנים [[1954]]-[[1953]]. המועצות המעורבות נוהלו על ידי ראש מועצה-מנהל שהתמנה על ידי צו של המושל ולצידו פעלה ועדה מוניציפלית מדרגה ראשונה, המורכבת משמונה חברים מלאים (ארבעה אזרחים צרפתים וארבעה נכבדים מקומיים) וארבעה חברי משנה (שני אזרחים צרפתים ושני [[נתינות|נתינים]] צרפתים). חוק צרפתי מה-[[18 בנובמבר]] [[1955]] בנוגע לארגון המוניציפלי מחדש קבע את יצירתן של מועצות בעלות סמכויות מלאות. מתוקף חוק זה, הפכו במקו, קאייס, סגו ומופטי למועצות בעלות סמכויות מלאות ב-[[1956]]. בשנת [[1958]] נוצרו עוד שבע מועצות בעלות "זכויות ממוצעות": קיטה, קאטי, קוליקרו, קוטיאלה, סאן מאלי, [[טימבוקטו]] ו[[גאו]]. ראש המועצה בהן התמנה על ידי ראש הטריטוריה, ולצידו נבחרה מועצה מוניציפלית. בשנת [[1959]] הפכה גם סיקאסו הפכה למועצה בעלת סמכויות מלאות.