צפורה נריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, קישורים פנימיים
שורה 31:
 
===לחימה בקרבות ירושלים===
שירתה בגדוד החמישי של חטיבת הראל ללא השתייכות לפלוגה מסוימת. היא הוכרה כחובשת מנוסה וצוותה מדי יום לפעולות. נראה שהודות לכך, ובשל מחסור בחובשים מנוסים, התאפשר לה להשתתף בקרבות, אף על פי שמפקדי הפלמ"ח המעיטו בהשתתפות נשים בפעולות לחימה. היא השתתפה ב[[מבצע יבוסי]] בקרב על [[שועפאת]],{{הערה|דרור, '''הראל - הקרב על ירושלים''', עמ' 127-129.}} כחובשת קרבית וכלוחמת יחידה. השטח היה הררי וחשוף, ושרר ערפל כבד. ההתנגדות הייתה קלושה, ובתוך 3 שעות נטשו התושבים הפלסטינים והפעולה הושלמה. בינתיים הגיעה הידיעה כי כיבוש [[קרב נבי סמואל|נבי סמואל]] נכשל וחטיבת הראל הגיעה הפקודה לסגת מיד. "חזרנו מהקרב בתחושה של ניצחון. ראינו מה קורה בקרב על נבי סמואל. האסון הזה של כל כך הרבה חברה שנפלו שם, היה קשה. הייתה הרגשה קשה בכל היישוב. הסיפור שמצד אחד להצליח בקרב ומצד שני להפסיד את המבצע היה מאד טראומטי. הרגשנו את עצמנו נסוגים הרבה-הרבה אחורה".{{הערה|פגישה פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, '''ארכיון יד טבנקין'''.?}}
 
עם שובה לבסיס הוצבה כחובשת קרבית לקרב [[מתחם אוגוסטה ויקטוריה|אוגוסטה ויקטוריה]].{{הערה|יואב הרפז, '''דרך אש: הגדוד החמישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות בירושלים, בדרך אל העיר ובנגב''', מערכת: קיבוץ דליה, 2001, עמ' 104-106.}} בקרב זה השתתף גם בן זוגה. שניהם צוותו לכוח התוקף, ואחד מחברי הקבוצה, רפי שטראוס, דרש ששניהם לא ייצאו יחד משום שהיו זוג. על כן הוא יצא בכוח התוקף, והיא שובצה לצוות הסחה. היא התרעמה על כך. "לא הסכמתי. ואמרתי: מה זאת אומרת? לא צריך לערבב כאן את העניינים. בשום פנים ואופן. ולא עזר לי... כעסתי נורא. יצאתי כעוסה בצורה בלתי רגילה אבל קיבלתי פקודה".{{הערה|שם=פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, '''ארכיון יד טבנקין'''עמ' |פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, '''ארכיון יד טבנקין''' עמ' 106}} הקרב היה עקוב מדם. חלק מן הפצועים הצליחו להגיע הר הצופים. כוח ההסחה אכן משך אליו אש רבה, אולם לא הצליח להסיט את האש העיקרית מהכוח הפורץ. יחידת ההסחה הגיעה אחרונה ל[[הר הצופים]], כאשר אש ממשיכה ללוותם כל הדרך. בחמש בבוקר התעורר יעקב, בגדיו מגואלים בדם, כאשר חש שציפורה ממששת אותו כדי לוודא שהוא חי.{{הערה|פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, '''ארכיון יד טבנקין''' עמ' 117-120.}}{{הערה|שם=גוזס-סבוראי, '''פלמחאיות במלחמת תש"ח''', דליה 1997|גוזס-סבוראי, '''פלמחאיות במלחמת תש"ח''', דליה, 1997 , עמ' 25}}
 
במסגרת [[מבצע מכבי]] וכיבוש משלטים לאורך הכביש, השתתפה באחד הניסיונות לכיבוש [[גבעת הרדאר]].{{הערה|דרור, '''הראל - הקרב על ירושלים''', עמ' 216-220.}} השתתפה בקרב על משלט 6 ו-7. משלט 6 היה הקדמי ביותר מעל דיר איוב, והוחזק על ידי ליגיונרים. לא הצליחו לכובשו  ונסוגו למשלט 7, שהיה הצפוני ביותר, והקרוב ביותר ל[[לטרון]], בכניסה ל[[שער הגיא]]. המשלט הופגז על ידי תותחים ללא הפסקה. במשלט היו כ-20 איש. "הרגשתי מנותקת מהחבר'ה, מנותקת מהחיים. כל הזמן נלחמנו, וביום שלא נלחמנו , אז הייתה סביב מלחמה. הייתי בתחנת איסוף פצועים (מתחת למשלט 7). ההרגשה של להיות כל הזמן בתוך זה".{{הערה|פגישה של ציפי נריה עם צביה בן צבי-כצנלסון, '''ארכיון יד טבנקין''' עמ' 106-109.}} כמו כן השתתפה ב[[קרב לטרון]] לשחרור הדרך לירושלים בתחנת איסוף הפצועים.{{הערה|דרור, '''הראל - הקרב על ירושלים''', עמ' 177-178.}}