פרשת חשבון הדולרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הפרשה: תקלדה |
|||
שורה 2:
==הפרשה==
הפרשה החלה כאשר פרסם ה[[עיתונאי]] [[דן מרגלית]] ב[[עיתון]] "[[הארץ]]", ב-[[15 במרץ]] [[1977]], ש[[לאה רבין]], רעייתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]], מחזיקה חשבון [[דולר אמריקני|דולר]]ים בבנק "[[National Bank]]" שב[[ארצות הברית]], בניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר שהיו בישראל באותה עת. קיומו של החשבון הודלף על ידי יורם סתר, קצין הביטחון של שגרירות ישראל בוושינגטון{{הערה|{{וואלה!||מדליף "חשבון הדולרים" של לאה רבין - קצין הביטחון בשגרירות בוושינגטון|339442|22 בינואר 2003|}}}}, לאחר שבביקור בבנק סיפרה אחת הפקידות שהיא זכתה לביקור של [[לאה רבין]] אשת ראש הממשלה{הערה|{{דבר|נחום ברנע|כך זה התגלה|1977/03/16|00108}}}}.
החשבון, למעשה היו שניים, נפתח כחוק בעת שיצחק רבין כיהן כ[[שגריר]] ישראל בארצות הברית ונשא את שם שני בני הזוג. הממונה ("סרוגייט" בלשון הבנק) עליו היה פרופ' [[דוד נחמנסון]], דודה הניו-יורקי של לאה, שאף נהג להשמיד את מסמכי החשבון שנשלחו אליו מהבנק. החוק הישראלי חייב את סגירת החשבון עם סוף הכהונה כשגריר (בשנת [[1973]]), אולם בני הזוג המשיכו להחזיק בחשבון. בני הזוג טענו בתחילה כי מדובר בסכום זעיר, אולם לדברי מרגלית הבנק מסר נתונים הסותרים טענה זו. מאוחר יותר פרסם ה[[ניו יורק טיימס]] כי החשבון כלל 90 אלף דולרים שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר.
בתחילה, בהתאם להצהרת של [[לאה רבין]] שבחשבון היו רק כ-2000 דולר, טופל העניין על
==השפעה פוליטית==
| |||