מנוע בעירה פנימית – הבדלי גרסאות

מנועי הבעירה הפנימית משמשים בדרך כלל [[כלי רכב]] ממונעים. הם מופיעים ברוב ה[[מכונית|מכוניות]], ה[[אופנוע]]ים, ה[[כלי שיט|סירות]] הממונעות, [[כלי טיס|כלי הטיס]] ו[[קטר]]י ה[[רכבת]]. טיפוס מנועי הטורבינה יופיע בדרך כלל ב[[מטוס סילון|מטוסי סילון]] ו[[כלי שיט|אוניות]] גדולות.

 

 

==חלקים==

poly 52 56 52 115 66 161 142 165 160 164 196 204 204 205 202 177 192 175 192 87 183 84 175 60 162 60 157 82 145 85 158 127 119 147 97 109 77 102 [[ראש המנוע]]

poly 262 57 253 88 240 88 242 177 230 180 229 204 267 167 365 164 378 119 384 57 367 56 359 99 339 110 316 148 272 128 286 89 272 83 269 60 [[ראש המנוע]]

}}

קיימים מספר סוגי מנועי בעירה פנימית, אשר שונים זה מזה במבנה ובחלקי המנוע.

 

*[[גל זיזים|גל הזיזים]] (מופיע באיור בצבע כחול/אדום) - קובע באמצעות [[רצועת תזמון|רצועת/שרשרת התזמון]] את קצב פתיחת וסגירת השסתומים.

* [[שסתום|שסתומים]] (בכחול/אדום) - מאפשרים לתערובת להיכנס לתא הבעירה (הצילינדר), מאפשרים את פעולת הדחיסה והכוח ולבסוף את הפליטה.

כל מנועי הבעירה הפנימית תלויים בתהליך הבעירה שבו [[דלק]] כלשהו, בדרך כלל בשילוב עם אוויר אך לא רק, יוצר [[ריאקציה כימית]] שמספקת [[אנרגיה]] שמתורגמת לכוח ההנעה.

 

 

בכל מנועי הבעירה הפנימית, ללא תלות בסוג הדלק, נדרשים אמצעים להציתו כדי לגרום לבעירה. רוב המנועים עושים שימוש ב[[מצת]] חשמלי או בהצתה בעזרת לחץ דחיסה. [[מערכת הצתה|מערכות הצתה]] חשמליות נעזרות במצבר וסליל מושרה כדי לספק מתח גבוה שמצית את תערובת הדלק אוויר בחלל הצילינדר. המצבר נטען מחדש תוך כדי פעולת המנוע בעזרת מחולל זרם חילופין (אלטרנטור) שמופעל בכוח המנוע. מערכות הצתה בעזרת לחץ דחיסה עושות שימוש בחום שכבר נמצא ממילא בתא השריפה כדי להצית את הדלק המוזרק.

|-

!

|-

! [[מחזור שתי פעימות|2 פעימות]]

|}

!

|-

| [[טורבינת גז]]

 

===מערכת הצתה===

 

===תצורת המנוע===

[[קובץ:P1020604.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[מנוע כוכבי]] של מטוס מראשית ימי התעופה]]

 

סידור הצילינדרים במנוע, משפיע רבות על אופי המנוע, בתחומים כגון גודל פיזי, משקל, אפשרות לקירור ו[[פיזור החום]], עלות הייצור, כמות הויברציות המתקבלות, ועוד. היצרנים בוחרים את סידור הצילינדרים האופטימלי, בהתאם לייעוד כלי הרכב. כך לדוגמה, ברוב המכוניות ניתן למצוא מנועי ארבעה צילינדרים בתצורה שטוחה, התופסים מעט מקום, שוקלים מעט, וזולים לייצור ולתחזוקה. מנועים אלו מיועדים לשימוש ברחוב, ולא למרוצים או מאמצים קשים, ולכן אין בהם צורך בתצורה שתאפשר פיזור חום יעיל יותר. לעומת זאת, יצרנית האופנועים [[הרלי-דייווידסון]], בחרה דווקא במנוע בתצורת V לאופנועים שלה, בשל המראה שמנוע מסוג זה מקנה, ובשל הויברציות המאפיינות את האופנועים מתוצרת החברה.

 

===נפח המנוע===

 

 

במדינות שונות (ובעבר גם ב[[ישראל]]) לנפח המנוע יש השפעה על מיסוי הרכב שבו מותקן המנוע. עקב כך, בתכנון מנוע מובאים בחשבון גם שיקולי מיסוי, כך שיתאפשר שיווק מכוניות שחל עליהן מיסוי נמוך. בהתאם לכך ניתן למצוא מנוע שנפחו דווקא 1,999 סמ"ק, משום שב-2,000 סמ"ק מתחילה מדרגת מיסוי גבוהה יותר.

 

===נתונים אחרים===

 

==קישורים חיצוניים==

 

{{תעופה}}

[[קטגוריה:המצאות במאה ה-19]]

[[קטגוריה:המהפכה התעשייתית השנייה]]