מיה בר-הלל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) המרה לתבנית |
מ ←פעילות מחקרית: תקלדה |
||
שורה 10:
'''[[הפרדוקס של ניוקום]]''': יחד עם ה[[פילוסוף]] [[אבישי מרגלית]], עמו כתבה מספר מאמרים, הציעה פתרון ל[[הפרדוקס של ניוקום|פרדוקס של ניוקום]]{{הערה|1=Maya Bar-Hillel, Avishai Margalit, [http://commonweb.unifr.ch/artsdean/pub/gestens/f/as/files/4610/13602_104508.pdf Newcomb's Paradox Revisited], ''The British Journal for the Philosophy of Science'', Vol. 23, No. 4 (Nov., 1972), pp. 295-304 }}. מדובר ב[[ניסוי מחשבתי]] שכולל משחק בין שני שחקנים, שאחד מהם מסוגל לחזות את העתיד.
'''[[הצופן התנ"כי]]''': בשנת [[1994]] פורסמה עבודה אשר עסקה בניסוי שנערך בטקסט העברי של ספר בראשית בתנ"ך קורן. בניסוי נבחר מדגם של צמדי מילים בעלי משמעות, וטענתם העיקרית של עורכי הניסוי הייתה כי לא סביר שהופעתם של צמדי מילים אלה בטקסט בדילוגי אותיות תתקבל באקראי. בעקבות מאמר זה, ב-1999, בר-הלל והמתמטיקאים [[ברנדן מקיי]], [[דרור בר-נתן]] ו[[גיל קלעי]] פרסמו מאמר שבו טענו לפסילה גמורה של הטיעון. גולת הכותרת הייתה מציאת "דילוגי אותיות" בספר "[[מלחמה ושלום]]" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית.{{הערה|Brendan McKay, Dror Bar-Natan, Maya Bar-Hillel, Gil Kalai, '''[http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/StatSci/ Solving the Bible Code Puzzle]''', ''Statistical Science 14'', 1999, 150-17}} מאוחר יותר, בר-הלל הציגה המחשה לבעייתיות של הניסוי: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה ל[[כשל הצלף הבודד]] שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו
בר-הלל ערכה קובץ של מאמרים נבחרים של [[דניאל כהנמן]], '''רציונליות, הוגנות, אושר''' ([[אוניברסיטת חיפה]] ו[[הוצאת כתר]], [[2005]]), וכיום היא מחברת [[אנתולוגיה]] ראשונה מסוגה על פרדוקסים של הרציונליות והשפעתם על התפתחות תאוריה של [[קבלת החלטות]].{{הערה|[http://www.russellsage.org/visiting-scholars/maya-bar-hillel Russell Sage Foundation]}}
| |||