מירכאות – הבדלי גרסאות

===שמות===

מרכאות משמשות גם לציון שמות של ארגונים, יצירות וכדומה (אולם לא לשמות בני אדם). דוגמאות:

* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]] קיבץ אגדות ופרסם אותן באוספים "מאוצר האגדה", "צפונות ואגדות" ו"ממקור ישראל".

 

* אותה בחורה, נאת מראה הייתה, "חתיכה לא נורמלית" בפי פרחחי הרחוב.

 

[[קובץ:RaviaExample.png|שמאל|ממוזער|316px|רביע מעל למילה "ויאמר"]]

המרכאות, כמו כל סימני הפיסוק, חדשים יחסית בשפה העברית, ואינם קיימים בספרים העבריים המסורתיים. ל[[טעמי המקרא]] תפקיד דומה (אך לא זהה) לסימני הפיסוק בימינו. הרביע הוא טעם המקרא הממלא, בין היתר, את תפקיד המרכאות לסימון דיבור ישיר. בקטע שמשמאל (מ{{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}) בא רביע (מסומן בצבע) מעל למילה "ויאמר".

==הפיסוק במרכאות בימינו==

כללי השימוש במרכאות בעברית של ימינו מבוססים על הכללים הנהוגים ב[[ארצות הברית]]. כללי המרכאות פשוטים יותר מבעבר, בין היתר כנראה בשל הקושי להקליד במחשב את המרכאות התחתונות – כפולות או בודדות. הכללים:

* ניתן לסמן מרכאות בין [[אותיות השימוש|אות שימוש]] לבין המילה עצמה (למשל, '''ההתנהגות ה"נפלאה" שלך''').

* כאשר יש קינון של [[ציטוט|ציטוטים]] (מובאה בתוך מובאה) משתמשים לסירוגין במרכאות כפולות ובמרכאות בודדות.{{הערה|כדי להימנע מבלבול אפשרי בין '''מרכאות, גרָשִים וּגרשָיִים''', נבחר להשתמש במונח '''מרכאות כפולות''' עבור <code>"..."</code>, ובמונח '''מרכאות בודדות''' עבור

{{ציטוט|תוכן="אמנם לא טבעתי במים," חשב בלבבו, "אבל עתה אמות ברעב, או אהיה לטרף לחיה רעה."}}

לעתים המרכא התחתי דווקא מסיים את המשפט. במקרה כזה, המשפט היה נכתב כך:

 

==מרכאות בשפות אחרות==