פתיחת התפריט הראשי

שינויים

לא נולד רב; אין לנו יכולת לדעת מי היה מקורב מאוד מאוד מאוד ומי סתם מקורב. כל העניין מיותר.
==ביוגרפיה==
 
הרב בן-מאיר נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[רמת-גן]]. אביו היה הרב [[ישראל שלמה בן-מאיר]] (רוזנברג), [[חבר הכנסת]] מטעם ה[[מפד"ל]] (בכנסות [[הכנסת השנייה|שנייה]] עד [[הכנסת השביעית|השביעית]]). אחיו הגדול הוא [[יהודה בן-מאיר]], שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד [[הכנסת העשירית|העשירית]]).
 
בצעירותו למד ב[[ישיבת קול תורה]] והיה מקורב לרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לוב[[ישיבת פוניבז']], שבה למד עד לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. לאחר מכן למד בישיבת [[מרכז הרב]] בראשות הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והיה מקורב מאד לרב וכן למחליפו, הרב אברהם אלקנה שפירא. סיים תואר שני ב[[מחשבת ישראל]] ולימים אף למד [[משפטים]] והוסמך כ[[עורך דין]].
את [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] החל ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]]. בהמשך היה ל[[הרבנות הצבאית|רב צבאי]]. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב [[ישראל אריאל]], וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני ([[אוגדה 252]]). ב[[מלחמת יום הכיפורים]] [[שירות המילואים בישראל|שירת במילואים]] כרב של אוגדת [[מוסה פלד]] והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב [[מרדכי הלפרין]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/benmeir-1.htm הישיבה מוזכרת במאמר זה] וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015}}. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת [[סגן אלוף]].
 
==מעמדותיו ההלכתיות==
בספרו '''מה נאכל בשנה השביעית''' הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה ב[[שנת שמיטה]] של [[אוצר בית דין]], ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מ[[היתר מכירה|היתר המכירה]] עדיפה.
 
== קישורים חיצוניים ==