ג'ון קולטריין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏Giant steps: הרחבה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאור\1, מוזיק
שורה 41:
 
===Giant steps===
ממחצית 1960 פתח קולטריין בקריירה עצמאית, אש לדברי ה[[מוזיקולוג]] שי כהן נבעה כתוצה מהשפעו של [[ניקולס סלונימסקי]].{{הערה|שי כהן, [http://mashav.com/sha/John%20Coltrane%20and%20Nicolas%20Slonimsky(2007).pdf ג'ון קולטריין וניקולס סלונמסקי: תיאוריהתאוריה מוסיקליתמוזיקלית כבסיס למפגש רעיוני בלתי צפוי], [[דיסרטציה|חיבור לשם קבלת תואר דוקטור]], המחלקה למוזיקה, [[אוניברסיטת בר-אילן]], שבט תשס"ז עמ' 25 ואילך}} המסמן הראשון של דרכו החדשה של קולטריין היה תקליטו ''[[Giant steps]]'' שיצר ב[[Atlantic Records]]. התקליט, שכולו לחנים של קולטריין, שכמה מהם, כמו "נעימה" (''Naima''), {{כ}} ''Giant Steps'', {{כ}} ''Cousin Mary'', {{כ}} ''Countdown'' ו-''Mr. P.C'' הפכו לסטנדרטים של ג'אז מודרני. אלתוריו של קולטריין החלו להשמע כסילסולים של [[מוזיקה ערבית]], אליה נחשף באמצעות אשתו נעימה וחברו [[יוסף לטיף]] והמבנים ההרמוניים שהקים היו מן המורכבים והמסובכים ביותר שנשמעו עד אז. תקליט זה מסמל את תחילת מסע החיפוש הבלתי נגמר של קולטריין אחר צלילים חדשים ואפשרויות ביטוי נרחבות יותר. לדברי איש הג'אז הישראלי יוסי אקצ'וטי "'Giant Steps' היא כותרת מטעה במובן הזה. קולטריין עשה צעד אחרי צעד, הוא לא קפץ ולא צלל, ובכך הוא הדגיש יותר מכל מוזיקאי ג'אז לפניו את החשיבות של התהליך.{{הערה|1={{הארץ|מוסף "גלריה"|המסע של ג'ון קולטריין|896232|22/08/07|}}}}".
 
מיד לאחר הוצאת Giant Steps גיבש קולטריין את ההרכב בהנהגתו יחד עם הפסנתרן [[מקוי טיינר]], נגן הבס סטיב דיוויס והמתופף [[אלווין ג'ונס]]. חטיבת קצב זו שימשה לקולטריין בסיס יציב שעליו היה יכול לצאת להרפתקאות מלודיות והרמוניות, תוך שהוא מוביל את נגניו, ובמיוחד את טיינר וג'ונס לסולואים מורכבים לקראת [[ג'אז חופשי]], שניכרות בו גם השפעות [[מוזיקה הודית]]. תקליטה הראשון של הרביעייה, עם קולטריין לראשונה בסקסופון [[סופרן]], ''My Favorite Things'', זכה להצלחה מסחרית גדולה ([[אלבום זהב]] בארצות הברית) למרות התובענות שבהאזנה לקטעים מורכבים בני למעלה מעשר דקות. הלחנים היו מתוך "[[ספר השירים האמריקאי הגדול]]", כלומר סטנדרטים מאת [[ג'ורג' גרשווין]] (''[[summertime]]''), [[קול פורטר]] ו[[ריצ'רד רוג'רס (מלחין)|ריצ'רד רוג'רס]] (שיר הנושא), דבר שבא להדגיש את ההמשכיות ו"עטף" את החדשנות הסגנונית במעטה מלודי מוכר. בתקליט זה החל קולטריין לשלב סממן מוכר שלו - "זעקות" בטונים גבוהים במיוחד, המושפעות מזעקות האקסטזה הדתית המקובלות בכנסיות ה[[אמריקאים אפריקאים|אפרו אמריקאיות]] אותן הכיר מקרוב.{{הערה|1=[[נאט הנטוף]], בהערות האלבום להוצאה המחודשת של התקליט}} באותה שנה (1961) הקליט קולטריין שישה תקליטים, בהם ''Bags & Trane'' עם [[מילט ג'קסון]], ''Olé Coltrane'' המצליח עם [[פרדי האבארד]] ו[[אריק דולפי]] שהיה כולו [[ג'אז מודאלי]] ו''Africa/Brass'' עם להקה בת 20 נגנים (בהם פרדי האבארד, אריק דולפי (שגם עיבד) ואחרים), בו חקר קולטריין מוזיקה אפריקאית וצעד עוד צעד לקראת ג'אז חופשי. תקליט זה היה גם הראשון שהוקלט בחברת התקליטים ''Impulse'' (ראו להלן). גם תקליט ההופעה שלו ב[[וילג' ואנגארד|ווילג' ונגארד]] הוקלט בשנה זו.
שורה 96:
* [http://www.nps.gov/history/nhl/designations/samples/pa/coltrane.pdf בקשה רשמית להכיר בביתו של קולטריין בפילדלפיה כאתר לאומי, מכילה סקירה אודותיו, עשירה במראי מקום מספרות מחקר], {{אנגלית}}
* יאיר שפיגל, The SideMan - על [http://www.thesideman.co.il/2010/06/monk-and-coltrane-1957.html שיתוף הפעולה עם ת'לוניוס מונק, 1957.]
* שי כהן, [http://mashav.com/sha/John%20Coltrane%20and%20Nicolas%20Slonimsky(2007).pdf ג'ון קולטריין וניקולס סלונמסקי: תיאוריהתאוריה מוסיקליתמוזיקלית כבסיס למפגש רעיוני בלתי צפוי], [[דיסרטציה|חיבור לשם קבלת תואר דוקטור]], המחלקה למוזיקה, [[אוניברסיטת בר-אילן]], שבט תשס"ז
 
==הערות שוליים==