מושב שיתופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוויכוח, נמנ\1 עם
שורה 7:
בתוך [[תנועת המושבים]] התקיים דיון בשאלה האם לקבל את רעיון המושב השיתופי, אשר עצם העלאתו היה ביקורת על המושב. אנשי המושבים טענו אל מול הטענות שמושב שיתופי יבטל את הקנאה בתוך המושב, שמכיוון שהתשלום במושב השיתופי תלוי ביכולת העבודה ולא בצרכים הרי שהקנאה לא תעלם{{הערה|{{דבר|ש. דן|לארגון להתיישבות שיתופית "הקוצר"|1936/06/04|00905}}}}. בנוסף, נטען שהשיתופיות פוגעת ביוזמה של חברי המושב וגורמת לרשלנות בעבודה. כן נטען כנגד שלילת החופש של התושבים. אולם בסופו של דבר הוחלט ב[[תנועת המושבים]] לקבל ארגונים הדוגלים בשיתוף במידה שאינה בנויה על שלילת הבחירה החופשית{{הערה|{{דבר|א. מ. קולר|קבוצה ומושב נפגשו|1939/12/12|00301}}}}.
 
הויכוחהוויכוח על השיתופיות במושב המשיך על דפי העיתונות במשך השנים{{הערה|{{דבר||המושב והשיתופיות|1940/01/09|01001}}}}.
 
===תולדות המושבים השיתופיים===
המושב השיתופי הראשון היה [[כפר חיטים]] שהוקם בדצמבר [[1936]] על ידי חברי קבוצת "הקוצר", עולים מ[[בולגריה]]. עד שנת 1938 הוקמו גם שני ארגוני התיישבות למטרת הקמת מושב שיתופי, "נוטע בונה" ו"ארגון משק שיתופי" שחבריו הקימו את מושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]], שהתיישבו באופן זמני זה ליד זה ליד [[קריית בנימין]]{{הערה|{{דבר||חלוציות לחרושת|1938/06/24|00902}}}}{{הערה|{{דבר||משק שיתופי נוטע בונה|1938/08/25|00405}}}}. במאי 1939 החליטו חברי [[מולדת (יישוב)|מולדת]] שיישובם, שהוקם ביולי 1937, יהיה מושב שיתופי. ארגון נוטע בונה התפרק וכך נמנו שלושה מושבים שיתופיים בסוף 1939: [[כפר חיטים]], משק שיתופי שעלה על הקרקע ב[[דפנה (קיבוץ)|דפנה]] ו[[מולדת (יישוב)|מולדת]]{{הערה|{{דבר||קבוצה ומושב נפגשו|1939/12/12|00301}}}}. אנשי משק שיתופי עברו ל[[בית הלל (מושב)|בית הלל]], והסבו במהרה את יישובם למושב עובדים. אנשי מולדת טוענים, על כן, להיותם המושב השיתופי השני, תוך הסתמכות על זמן עלייתם על הקרקע ב-1937.
 
בשנת 1938 הוקם [[שבי ציון]] בו "הנהלת ענפי המשק תהיה מרוכזת וכל הכנסותיה תחולקנה שוה בשוה מבלי להתחשב עם גודל השקעותיהם של החברים בכניסתם למשק"{{הערה|{{דבר||נקודה חקלאית חדשה בצפון|1938/04/14|00110}}}}. אולם שבי ציון איננו נמנה עלעם המושבים השיתופיים, מכיוון שלא ענה על ארבעת התנאים של ה[[מושב]].
 
בשנת 1940 הוקם [[בית יצחק-שער חפר|נירה]] כמושב שיתופי{{הערה|{{דבר||עוד ישוב ועוד אנית מעפילים|1946/08/02|00205}}}}. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו מספר יישובים עבור חיילים משוחררים אשר כונו מושבים שיתופיים וניהלו שיתוף ברמות שונות. יישובים אלו כללו את [[רגבה]], [[בצרה (ישראל)|בצרה]] ו[[חרב לאת]]{{הערה|{{דבר|נון בן נון|חרב לאת|1947/07/09|00306}}}}. עד שנת 1947 היו ששה מושבים שיתופיים ועד 1950 היו 18 מושבים שיתופיים{{הערה|1=ארנון גולן, מאיה חושן, דויד ניומן, [http://books.google.com/books?id=i2TxNRL_CZ4C&pg=PA81 ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל, כרכים 7-8], עמוד 81}}.