תמר קולק – הבדלי גרסאות

קולק נולדה ב-[[1917]] בו[[וינה]] לאביה, הרב וה[[קודיקולוגיה|קודיקולוג]] ארתור זכריה שוורץ. כנערה הצטרפה לתנועה ה[[ציונות|ציונית]] [[כחול לבן (תנועת נוער)|"כחול־לבן"]], שם פגשה את [[טדי קולק]], שהיה המדריך שלה. ב-[[1937]] [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]], והתאחדה עם טדי, שעלה שנתיים לפניה, והשניים הצטרפו יחד לגרעין המייסד של [[קיבוץ]] [[עין גב]], שלחופה המזרחי של [[הכנרת]]. תמר מונתה לאקונומית של הקיבוץ (האחראית על אספקת המזון וניהול תקציבו), ואילו טדי החל בפעילותו הציבורית ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. לאחר קום המדינה נשלח קולק על ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]] ל[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], ועם שובם ארצה בתחילת [[שנות ה-50]], עם מינוי קולק למנהל [[משרד ראש הממשלה]], עברו השניים לגור ב[[ירושלים]].

 

 

קולק נמנתה על מייסדי [[איל"ן]], והיא כיהנה במשך יותר מ-25 שנים כיו"ר סניף איל"ן ירושלים. מאוחר יותר שימשה כנשיאת הכבוד של הסניף. היא קיבלה את עיטור יקיר איל"ן בשנת [[2000]]. כן פעלה רבות למען "בית תמר" שהוקם בשנת [[1982]] שנקרא על שמה. בית תמר שימש כמקום ליישום מודל ייחודי של מסגרת משפחתית קטנה, אשר שמה לה למטרה להיות תחליף לבית המשפחה של ילדים [[נכים בישראל|נכים]], שמסיבות שונות לא יכלו להמשיך ולהתגורר עם משפחתם הביולוגית.