מסכת דמאי – הבדלי גרסאות

הרקע החברתי לשאלה זו הוא הריבוד החברתי אצל היהודים בתקופת [[חז"ל]]. חכמי ההלכה בידלו את עצמם ממי שאינו שומר על הכללים עד תומם, והגדירו זאת בגדרים חברתיים. מי שהיה שומר את כללי ה[[הלכה]] לפרטיהם, כולל ההקפדה על אכילת תבואה בטהרה - היה נקרא 'חבר' ({{משנה|דמאי פרק |ב, משנה |ג}}). אלו שלא הקפידו על הלכות הטהרה והלכות המעשרות כונו 'עם-הארץ'. עם זאת, עם הארץ היה נאמן על הפרשת "תרומה גדולה". מעמד ביניים היה לאלו שהיו נאמנים בעניין תרומות ומעשרות, אך לא הקפידו על טהרה, וכל אחד מהם נקרא 'נאמן'{{הערה|{{משנה|דמאי|ב|ב}}}}.

על אף הבידול החברתי, היו בין הקבוצות קשרים מסחריים ואף קשרי משפחה. מסכת 'דמאי' מכוונת את תלמידי החכמים, כיצד להתנהג באותן סיטואציות, שבהן הם באים במגע עם עם-הארץ. מבחינה זו, כשם שמסכת דמאי עוסקת ביחסים אלו בענייני תרומות ומעשרות, כך גם עיסוקה של [[מסכת זבים]] - בענייני [[טומאה]] ו[[טהרה]], שכן עם הארץ נחשב כטמא בטומאת [[זב (טמא)|זב]].