מבצע תרנגול (1956) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
צוות המטוס טס מעל לים התיכון בלילה חשוך ללא ירח והכוון מהבקרה אחר מטוס שנקלט במכ"מ גילוי אווירי ושנחשד כמטוס ה[[איליושין 14]] של [[חיל האוויר המצרי]].
כאשר היה מטוס המטאור במהירות שיוט בגובה 10,000 רגל, הבחין הנווט בעזרת ה[[מכ"ם]] במטוס היעד, במרחק 3 [[מייל]] (4.8 ק"מ) מהם. המטאור התקרב אל המטוס המצרי
מטוס האיליושין טס במהירות איטית של 323 קמ"ש, קרוב למהירות ה[[הזדקרות]] של המטאור. המטאור התמקם מאחורי האיליושין ופתח עליו באש
טולקובסקי הורה לצידון לשוב לעמדת ירי עד להפלת המטוס המצרי, ולאחר תמרוני ייצוב שב המטאור לעמדת ירי מאחור המטוס המצרי. טייס האיליושין כיבה את מנועו השמאלי, הוריד את מהירות טיסתו וכיבה את אורות הניווט. כדי שיצליח לטוס במהירות הנמוכה של המטוס המצרי, פתח צידון [[מדף (תעופה)|מדפים]], הגביר את עוצמת המנועים, "הרים את האף" והתקרב מאד אל האיליושין, עד למרחק של 25 מטרים, ופתח שוב באש. הפעם כיוון צידון את הירי לקצה הכנף הימנית של האיליושין, כדי שההסטה לשמאל שגורם הדף התותחים יביא לפגיעה בגוף המטוס. במטח הירי השני התלקח המטוס המצרי והחל נופל מטה כשהוא אחוז להבות. כתוצאה מהמהירות הנמוכה והדף הירי נכנס המטאור שוב להזדקרות ולסחרור שמאלי מסוכן והחל מאבד גובה במהירות לצד המטוס המצרי הבוער. הטייס הישראלי הצליח בקושי להיחלץ מהסחרור, והתייצב בגובה של 300 מטרים בלבד מעל הים. המטוס המצרי נפל לים במרחק של כ-200 ק"מ מחופי [[קפריסין]]. הייתה זו ההפלה הראשונה של טייסת העטלף.
| |||