ויקיפדיה

מזונות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1עמו\2, הייתה
Motyshif (שיחה | תרומות)
6,482 עריכות
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הגהה
שורה 4:
{{להשלים|נושא=יהדות}}
 
===מזונות לילדים יהודים ===
ענייני [[נישואים]] ו[[גירושים]] מתנהלים ב[[ישראל]] לפי [[דת|דתם]]ם של בני הזוג, ובהתאם לכך גירושים של [[יהודי]]ם נעשים לפי [[המשפט העברי]], ושל מוסלמים לפי הדין המוסלמי.
 
ה[[חוק]] לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-[[1959]], קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי [[הכנסה|הכנסתו]] הכוללת מכל מקור שהוא. כלומר, היקף המזונות הוא נגזרת של השתכרותו של ההורה. אולם חוק זה, מעבר לכך שאינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל, הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת שאליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי שאליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.
שורה 11:
על-פי המשפט העברי כפי שהוא מיושם ב[[בתי המשפט בישראל]], על [[אבא|האב]] מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל (מצד הדין האב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 6, אלא שתקנות [[הרבנות הראשית]] משנת תש"ד הרחיבו את החובה שבדין{{הערה|1=http://www.toshba.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=da03e6f8-7c85-4fd2-bdb3-e0d08a0b03c7&lang=HEB
}}).
מגיל 15 מוטלת חובת המזונות גם על האם וגם על אב מדין צדקה, אולם בפועל בתי המשפט ממשיכים להשית את דיני המזונות על האב בלבד גם כשמדובר בילדים מעל גיל 15, ואף אינם נוהגים להפחית בדמי מזונות אלה, אף שבשלב זה מדובר בדיני מזונות מדין צדקה. עם זאת, קיימת בהלכה שיטה שוויונית יותר (שיטת הר"ן) לגבי חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים, אך היא כמעט ואיננה מוכרת, וממילא איננה מיושמת בבתי הדין ובבתי המשפט.{{הערה|1=http://israel-law.com/hebrew/thymn.pdf}}.
 
מאז כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-[[1973]], מופעל עקרון איזון המשאבים, והרכוש המשותף מתחלק בין ההורים בצורה שווה, אלא אם כן נחתם [[הסכם ממון]] שקבע אחרת. חוק זה חל גם על [[בית משפט למשפחה|בתי המשפט למשפחה]] וגם על [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]], כדי להישפט על פי כללי ההלכה, השונים מחוק זה, שני בני הזוג צריכים לבקש זאת במפורש. אולם ההטמעה של מדיניות שוויונית לא התרחשה בחוק המזונות, וכך יוצא שבעוד הרכוש מתחלק באופן שווה בין ההורים, נותר על כנו החיוב המוחלט המוטל על האב לזון את ילדיו והפטור המלא של האם מכך. הדברים נוסחו בתמציתיות בדבריה של השופטת [[עדנה ארבל]]: "חובתו המוחלטת של האב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו הקטינים חלה בין אם המשמורת על הילדים נמסרה לאם, בין אם היא נמסרת לאב, ובין אם היא ניתנת במשותף לשני ההורים." (השופטת עדנה ארבל, בע"מ 2561/08)
שורה 21:
{{הפניה לערך מורחב|ועדת שיפמן}}
 
באוגוסט [[2013]] יצר השופט בבית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, תקדים משפטי, כאשר פסק בתיק מזונות שבו התקיימה [[משמורת משותפת]] והכנסתה של האם הייתה שווה להכנסתו של האב ואף עלתה עליה, אין הצדקה לחיוב האב במזונות.{{הערה|1=http://www.shai-law.co.il/amirs/wp-content/uploads/2013/09/שקד-אין-מזונות-במשמורת-משותפת-כשהאם-משתכרת-יותר-מהאב-2013.pdf}}. בדצמבר 2013, פסק השופט יעקב כהן פסיקה דומה, לפיה כאשר חולקים שני ההורים באופן מלא במשמורת ומשתכרים באופן דומה, אין סיבה לתשלום מזונות מצד אף אחד מההורים.{{הערה|http://rotenberglaw.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/4754669.pdf תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר.}}. פסיקות אלו התבססו על מסקנות [[ועדת שיפמן]] ועל עקרון השוויון, והן מהוות תקדים.{{הערה|עו"ד אלינור לייבוביץ' [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467129,00.html "תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת"], ynet,{{כ}}19 בדצמבר 2013.}}.
 
===בן סרבן===
אף שהחובה למזונות הנההיא כמעט מוחלטת, ילד עשוי לאבד את זכותו למזונות, או שמזונותיו יצומצמו, אם הוא מוכרז כילד "מורד", קרי יחסו אל האב מזלזל, מעליב, תוקפני ולחלופין הוא מסרב להתראות עמו. בית המשפט יכריז על ילד כמורד רק אם השתכנע שלא נפל פגם בהתנהגות האב, כגון שהאב לא התנכר לילד תקופה ממושכת בעצמו, או לא נהג בו בכל דרך אחרת שהביאה את הילד להתייחס אליו באופן הזה, וכי האב עשה כל שביכולתו על מנת לפייס את הילד ולחדש את הקשר עמו. הכרזה על ילד כמורד היא נדירה ביותר, ולרוב יעדיף בית המשפט להפנות את הילד לטיפול לשיקום יחסיו עם האב.{{הערה|1=http://www.divorced.org.il/05/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%93}}
 
בית המשפט סירב להפעיל את עקרון הבן הסרבן על ילדה שאימה נתקה אותה לגמרי מאביה, בנימוק שהילדה אינה אשמה בנתק עם האב.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/150/082/b03/15082150.b03.htm בע"מ 8215/15]}}. ▼
 
▲בית המשפט סירב להפעיל את עקרון הבן הסרבן על ילדה שאימה נתקה אותה לגמרי מאביה, בנימוק שהילדה אינה אשמה בנתק עם האב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/150/082/b03/15082150.b03.htm בע"מ 8215/15]}}.
==== מזונות מעל גיל 18 ====
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), 1959 קבע חובת מזונות כל עוד הילד הוא קטין, כלומר עד הגיעו לגיל 18. במדינת ישראל, אשר בה צעירים בגיל 18 מתגייסים ל[[צבא]] ולפיכך אינם יכולים עדיין לפרנס את עצמם, נוצר צורך בהארכת תקופת החיוב. בתחילת העשור הראשון של המאה התקבלה פסיקה ב[[בית המשפט העליון]], שחייבה אבות התשלום דמי מזונות לילדיהם עד תום שירותם הצבאי או הלאומי בסך של שליש מדמי המזונות המקוריים המיועדים לאותו ילד.
פסיקה זו חלחלה ל[[בית המשפט לענייני משפחה|בתי המשפט לענייני משפחה]], [[בית הדין הרבני|בתי הדין הרבניים]] ול[[הסכם גירושים|הסכמי גירושים]]{{הערה|1=http://www.lawguide.co.il/articles/2252/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%9C-18-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%9D-_10133}} בהמשך הורחבה ההלכה גם לילדים הלומדים בכיתות י"ג, י"ד, או למסלולי [[העתודה האקדמית|עתודה]] שונים.{{הערה|1=http://www.family-online.co.il/%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/}}.
 
==== מזונות מהאם ====
כאמור, בניגוד לחובת המזונות המוחלטת החלה על האב בהלכה היהודית, חובת המזונות על האם היא מדין צדקה בלבד, כלומר חובה מופחתת, החלה רק אם יש לה די והותר לצרכיה שלה והילדים אינם יכולים להתקיים ממקורות אחרים. לפי "[[שולחן ערוך]]" חובת מזונות מהאם קמה רק כשהאב נפטר או כשהוא חסר יכולת ואף קרובי האב עניים.{{הערה|1=http://www.yaelgil.co.il/pws/page!9288}}. אמנם על פי סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות): "(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא, אולם סעיף 3א לחוק המזונות חל על זוגות מעורבים בלבד ולא על בני זוג יהודים, שעליהם כאמור חל הדין הדתי.
 
בפועל, בתי המשפט ממעטים לפסוק חובת מזונות לאם, וזאת אף כשהילד נמצא במשמורת בלעדית של האב, ואף אם קיימים פערי שכר משמעותיים לטובת האם, בשל הדין הדתי החל על יהודים.
שורה 41:
הדין האישי שחל על [[מוסלמים]] בישראל הוא חוק המשפחה העותמאני, משנת 1917, אשר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו. בהתאם לדין זה, האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה).
 
מזונות ילדים לפי החוק השרעי, בניגוד למעגלי החיוב במשפט העברי, בדין המוסלמי החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב בתשלום [http://www.divorce-online.co.il/?category=articles&subcat=217 מזונות ילדים]. הדין השרעי אינו נוקב בגיל הקטין לגביו חלה חובת המזונות של האב, והמבחן במזונות קטין הוא מבחן הנזקקות בלבד. האב ימשיך לחוב במזונות קטין עד הגיעו לגיל שבו קטינים בגילו יכולים לעבוד ולהתפרנס. מקובל כי חובת האב היא עד לגיל 18, ובמידהואם והבןהבן ממשיך ללמוד מעל גיל 18 ימשיך לזונו, עד לסיום לימודיו.
 
מזונות הקטינים- סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959, קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו. בפסק הדין – דובר על מוסלמים והדין הוא הדין השרעי שעל פיו יש לאב חובת מזונות כלפי הקטין.
שורה 49:
פסיקת מזונות בדין המוסלמי מורכבת משני תחומים – האחד, תחום פסיקת המינימום של דמי מזונות ללא צורך בהבאת ראיות מיוחדות. השני – פסיקת מזונות על פי פוטנציאל השתכרות. על פי הדין המוסלמי, יכולתו של אב ובעל לשאת במזונות אשתו וילדיו אינה נמדדת רק על פי הכנסתו בפועל אלא בהתאם לפוטנציאל השתכרותו.
 
הדין המוסלמי קובע כי אדם אשר איננו יכול לעבוד או להשתכר הינוהוא אחד משני הבאים – לוקה במחלת נפש או מחלה הגורמת לאובדן מוחלט של כושר השתכרות, או מחוסר עבודה.
 
יודגש, די בהיות האב בריא בגופו על מנת לאיין את טענתו כי הוא מחוסר עבודה. ההלכה הפסוקה קובעת כי אם עיסוקו של האב אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת שתאפשר לו קיום חובותיו כלפי הקטינים ולהתאמץ עד קצה גבול יכולתו (אף לעבוד כפועל פשוט). כל עוד לא הוכחו בפני בית המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב להשתכר, לא יוכל הוא להיתלות בטענות שונות כדי לפטור עצמו מחיובו לפרנסת ילדיו הקטינים.
שורה 61:
=== גביית מזונות בין מדינות שונות ===
 
בהתאם ל"אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות" (מכונה גם אמנת ניו יורק משנת 1956), שעליה חתומה גם מדינת ישראל, ניתן להגיש תביעת מזונות עבור ילדים החיים במדינה כנגד חייב במדינה אחרת, וכן ילדים החיים במדינה אחרת יכולים להגיש תביעת מזונות כנגד חייב המתגורר בישראל. בכל מקרה כזה זכאים הילדים לסיוע משפטי מהרשות המרכזית על פי האמנה , כשבישראל הגורם הרלוונטי הוא האגף ל[[סיוע משפטי]] ב[[משרד המשפטים]], אשר יגיש בשם הפונים הזרים בקשה לאכיפת פסק הדין הזר לבית המשפט לענייני משפחה בישראל,{{הערה|1=http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SiuaMishpati/NosiimBetipulenu/GviyatMezonot.htm}}, בהתאם לאמור ב[[חוק לאכיפת פסק חוץ]], תשי"ח-1958, או בהתאם לאמור ב[[חוק ההוצאה לפועל]], התשכ"ז-1967.
 
===זיכוי ממס===
שורה 68:
==מזונות בעולם==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
 
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מזונות"