שופר קודו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
{{ציטוט|מרכאות=כן|ואת אשר לא פללתי ראיתי במכתבך כי הפלאתה לחקור על קרני [[פרה]] הנהוגים פה לתקוע בהם בראש השנה כמצווה עלינו "יום תרועה יהיה לכם". ומצות חכמים לתקוע בשל איל כדי שיזכור לנו השם יתברך [[עקידת יצחק]] אבינו. והטפשים המתקדשים והמטהרים תוקעים בשל עגל לעורר השטן לקטרג על עון העגל, באמרם שאוחזים מעשה אבותיהם שעשו בשוגג ולא ידעו שהן קרני שור, והם עושים במזיד נגד קבלת חז"ל. וכדי להסיר מכשול עלה על דעתך לשלוח תמונתו. אך לפי דעתי צריך לעשות מכתב עם התמונה ויחתמו בו ראשי אלפי ישראל. גם חתימת רב הרבנים החכם השלם, כבוד מורינו הרב רבי [[אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם קוק]] הי"ו.}}
הרב [[יוסף צוברי]] כתב בתגובה לכך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|ואם כי בזמננו צצו קצת עוררין שהכחישו מסורת אבותיהם בהוציאם דבה רעה כאילו שהשופר הזה קרן של שור הבר שהוא פסול, דלפי דבתם לא קיימו אובתינואבותינו חס ושלום מצות תקיעה כלל, וכך התחילו להביא ממרחקים שופרות חדשים של כבשים קטנים...|הרב יוסף צוברי, '''סידור כנסת הגדולה''', ג, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמא.}}
הרב [[עמרם קורח]] שהיה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, מנה בספרו "סערת תימן" את השופר התימני כבין המנהגים הבודדים שבהם יהודי תימן לא נהגו כפי הרמב"ם. וכך כותב הוא בספרו:{{הערה|שם=שופרא}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|שופר של ראש השנה, שהיו נוהגים לתקוע בו - ארוך וכפוף, שתים או שלוש כפיפות, וקולו צח ומחריד. יש אומרים, שהוא של חיה הדומה למין הכבשים. על כן לא חשו לחומרתו (של הרמב"ם) שאין כשר אלא קרן הכבשים, יען ראו כי יש בשופר זה נוי מצוה בקומתו, וקולו יותר מקרן הכבשים, ועד היום תוקעין תקיעת מצוה בשופר זה,על פי הוראת הגאונים שכל השופרות הכפופים כשרים לכתחילה.|'''סערת תימן''', ירושלים תשי"ד עמוד צט'.}}