יהושע סירקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הגהה |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים, תקלדה, הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:יהושע סירקין.jpg|220px|שמאל|ממוזער|יהושע סירקין]]
'''יהושע סירקין''' (1838 – 1922) היה [[סופר]] [[עברית|עברי]] ופעיל [[ציונות|ציוני]], מראשוני [[חובבי ציון]], יו"ר אגודת "דורשי ציון"
==ביוגרפיה==
נולד
עם התעוררות התנועה הלאומית היהודית נרתם סירקין לפעילות ציונית אינטנסיבית. הוא עמד בראש אגודת "דורשי ציון" ("אגודת האלף") במינסק, כמו כן היה ממייסדי ומראשי האגודה "קיבוץ נדחי ישראל" במינסק.
במאי 1890 השתתף באספה הראשונה של הוועד האודסאי בווילנה, שבחר מחליף
בקונגרס הציוני השני, שהתקיים בבאזל, בשנת 1898, נבחר סירקין כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית, לצד מנהיגים ציוניים בולטים ובהם מנחם אוסישקין, יחיאל צ'לנוב ויעקב ברנשטיין-כהן.
סירקין היה ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל. בראשית 1891 הגיע לארץ ישראל יחד עם שני חבריו מראשי אגודת "דורשי ציון" (המכונה גם "אגודת האלף") ממינסק לצורך הקמת התיישבות [[חקלאות|חקלאית]] בארץ ישראל. הם פנו לפקידי [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]] ובהם אל [[יהושע אוסוביצקי]]. אוסוביצקי הציע את אדמות [[ביריה]] ועין זיתים. אנשי אגודת "דורשי ציון" רכשו מידיו של אוסוביצקי 5,600 דונם קרקע בעין זיתון ובביריה. האוכלוסייה הערבית השכנה החלה מעלה תביעות על פיהן אוסוביצקי לא רכש את כל האדמות שהוא מכר לאגודה אלא רק מקצתן והגישו תביעה לבית הדין העות'מאני שאף הוציא צו האוסר על המשך העבודות במקום. אוסוביצקי פעל בביירות לביטול הגזירה וסירקין יצא בטענות קשות מאוד כנגדו. סירקין נסע
הריחוק של אנשי "אגודת האלף" שנשארו במינסק לא
בשנת 1894 יזם את הקמת [[הספרייה
במחצית השנייה של המאה ה–19 נעשו ניסיונות לחדש מילה עברית ל-Kultur. תחילה השתמשו בתעתיק המילה לעברית — "קולטור". בשנת 1894 הציע סירקין את המונח ״פקח־קח״, אולם ההצעה לא נקלטה, ובתחילת המאה התקבעה המילה "תרבות".
|