הקונגרס הציוני העולמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדת הפניה כפולה
שורה 50:
*ויכוחים על נקיטת '''פעולות מעשיות או מדיניות'''. הוויכוח התלהט בעיקר בקונגרס השמיני ([[1907]]), בין תומכי [[ציונות מעשית|הציונות המעשית]] שדגלו ביישוב הארץ באופן מיידי, לבין אנשי [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]], שרצו השגת ערבויות לכך מידי מעצמות העולם. [[חיים ויצמן]] תבע הצעת שילוב בדמות [[ציונות סינתטית|הציונות הסינתטית]].
*דיונים סביב '''רדיפת קהילות יהודיות בעולם''' - בין הדיונים שהתקיימו על כך היה הדיון בקונגרס הרביעי ([[1900]]) על רדיפת [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] והדיון בקונגרס ה-19 ([[1935]]) לאחר עליית [[היטלר]] לשלטון, סביב גורל [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]] והסכם ה[[ הסכם העברה|העברה]].
* הוויכוח על '''הגדרת הציונות''' - התגלעו חילוקי דעות בין [[הציונות הרוויזיוניסטית]] לבין אנשי מחנה הפועלים והמנהיגות הציונית, בתביעת הרוויזיוניסטים בהגדרה מפורשת כי מטרתה הסופית של הציונות היא הקמת מדינה עברית בארץ ישראל ונקיטת צעדים מפורשים נגד מדיניות בריטניה בארץ ישראל. לאחר שנדחהשנדחתה ההצעה לדון בכך בקונגרס ה-17 ב-[[1931]], פרשו הרוויזיוניסטים והקימו את [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]]. הם חזרו לקונגרס הציוני ב-1946.
*דיונים סביב '''חלוקת ארץ ישראל המערבית''' - הדיונים נסובו בקונגרס ה-20 ([[1937]]) סביב אישור תוכנית החלוקה של [[ועדת פיל]]. לבסוף גברה דעת המצדדים בתוכנית העקרונית. הוחלט לדחות את גבולות הצעת החלוקה המסוימת של הועדה אולם לראות בעקרון החלוקה של ארץ ישראל המערבית בסיס למשא ומתן להקמת מדינה יהודית.
*הוויכוח סביב '''דרכי המאבק בשלטון הבריטי בארץ''' - עמדתו של ויצמן למאבק לא מזוין בבריטים לא התקבלה בקונגרס ה-22 ([[1946]]) והוא התפטר מנשיאות הקונגרס.