סטיוארט סאטקליף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברה מקטגוריה:ביטלס לקטגוריה:הביטלס |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
ב-1960 הגיעה הלהקה להמבורג לאחר שפיט בסט הצטרף אליה כמתופף קבוע ואלן וויליאמס השיג לה חוזה הופעות ברובע השעשועים המפוקפק של העיר, ריפרבהן.
הפופולריות של סטיוארט גברה באותם הימים אחרי
בהמבורג הכיר סטיוארט את הצלמת המלמדת אסטריד קירשהר, אשר צילמה אותו ואת יתר חברי להקתו באתרים שונים בעיר. אסטריד וסטיוארט ניהלו רומן ובסופו של דבר עבר סטיוארט להתגורר בבית אמה.
שורה 31:
== אסטריד קירשהר ==
אסטריד קירשהר הייתה צלמת מתלמדת שחיה עם אמה האלמנה, נילסה, ברחוב אמביוטלר שטראסה בחלק העשיר של פרבר אלטונה בהמבורג אלטונה. סאטקליף וקירשהר נפגשו במועדון קייזקלר שבאזור ריפרבהן, שם הופיעו הביטלס. לאחר שצילמה את הלהקה,
סאטקליף כתב לחבריו שהוא מאוהב בקירשהר. בסט סיפר כי תחילתה של מערכת היחסים שלהם היתה, "כמו אחד מאותם סיפורי אגדות". אסטריד וסטיוארט התארסו ב-[[30 בנובמבר]] 1960, והחליפו טבעות, כנהוג בגרמניה. סטיוארט אמר לאסטריד שהוא רוצה להיות מורה לאמנות בלונדון או בגרמניה. לאחר שעבר להתגורר בבית משפחת קירשהר החל סטיוארט להתלבש בסגנון הייחודי שלה ולעתים אף שאל את בגדיה. הוא לבש מכנסי עור, מעילים עם צווארון וצעיפים ארוכים.
== האמנות ==
כשרונו האמנותי של סאטקליף התבלט כבר בגיל צעיר. הלן אנדרסון (עמיתתו לכיתה במכללה האמנויות של [[ליברפול]]) זוכרת כי עבודותיו המוקדמות היו מאוד אגרסיביות, עם צבעים כהים וסוערים, לא מה שציפית מתלמיד שקט כפי שסטיוארט הצטייר". אחד הציורים של סאטקליף הוצג בגלריה לאמנות ווקר ב[[ליברפול]] במסגרת תערוכת ג'ון מור (מנובמבר 1959 עד ינואר 1960). לאחר התערוכה, מור קנה ציור של סטיוארט ששמו "ציור קיץ" תמורת 65 ליש"ט, שהיה אז שווה ערך לשכר של 6-7 שבועות עבור עובד ממוצע. רוד מאריי זוכר כי הציור צויר על גבי לוח, לא בד, והיה צורך לחתוך אותו לשני חלקים בגלל גודלו. מאריי הוסיף כי רק אחד החלקים בעצם הוצג בתערוכה,
אחרי שסאטקליף פגש את קירשהר הוא החליט לעזוב את הביטלס וללמוד במכללה לאמנות בהמבורג בחודש יוני 1961 (לאחר שלא קיבל תעודת הוראה באמנות מהמכללה של [[ליברפול]]), תחת הנחייתו של פאולוצי, שמאוחר יותר כתב דו"ח הקובע כי סאטקליף היה אחד הטובים מבין תלמידיו: "סאטקליף מוכשר מאוד, אינטליגנטי מאוד. עד כה הוא אחד התלמידים הטובים ביותר שיש לי".
יצירותיו המעטות של סאטקליף ששרדו חושפות השפעה של אמנים מופשטים בריטיים ואירופיים שהיו חלק מתנועת האקספרסיוניזם המופשט בארצות הברית. סאטקליף היה צייר מופשט עד סוף שנת
== המוות ==
בעודו בגרמניה, החל סאטקליף לסבול כאבי ראש עזים ומרגישות יתר לאור. אסטריד סיפרה כי חלק מהתקפי כאבי הראש אף עיוורו אותו באופן זמני. בשנת 1962, התמוטט סטיוארט באמצע הכיתה במכללה לאמנות בהמבורג. אמה של אסטריד
למחרת, ב-[[11 באפריל]] 1962, פגשה אסטריד את חברי הביטלס בנמל התעופה של המבורג וסיפרה להם כי סטיוארט מת זמן קצר קודם לכן. ג'ון לנון נשבר לשמע החדשות על מות חברו שאותו כל כך אהב. אמו של סאטקליף טסה להמבורג למחרת עם מנהל הלהקה [[בריאן אפשטיין]] כדי לקחת את גופת בנו בחזרה ל[[ליברפול]]. אביו של סאטקליף לא שמע על מותו של בנו במשך שלושה שבועות, כיוון שהוא היה על אוניה בדרך ל[[דרום אמריקה]]. את החדשות הוא שמע עם הגיעו ל[[בואנוס איירס]] מפי כומר שהתבקש לעשות כן על ידי המשפחה. לאחר מותו של סאטקליף, קירשהר כתבה לאמו מכתב ובו התנצלה על היעדרותה מההלוויה שלו ב[[ליברפול]] מפאת מחלה. היא סיפרה במכתב עד כמה היא ולנון מתגעגעים אליו: "הו אמא, הוא (לנון) במצב רוח נורא עכשיו, הוא פשוט לא יכול להאמין כי יקירו, סטיוארט, לא יחזור לעולם. הוא רק בוכה .... ג'ון נפלא אלי, הוא אומר שהוא הכיר ואוהב את סטיוארט כל כך עד שהוא יכול להבין אותי".
שורה 67:
כמו כן, נכתבו מספר ספרים על חייו של סטיוארט סאטקליף:
Backbeat, סטיוארט סאטקליף, החיפושית האבודה ([[1994]]) מאת אלן קלייסון ופאולין סאטקליף;
סטיוארט סאטקליף: מבט לאחור ([[2008]]) מאת מת'יו ח. קלו וקולין פאלוס; ▼
הצל של הביטלס, סטיוארט סאטקליף, ומועדון הלבבות הבודדים שלו ([[2001]]) מאת פאולין סאטקליף ודאגלס תומפסון;
▲סטיוארט סאטקליף: מבט לאחור ([[2008]]) מאת מת'יו ח. קלו וקולין פאלוס;
תינוק בשחור ([[2010]]) מאת ארנה בלסטורף;
|