תוכנית בילטמור – הבדלי גרסאות

'''תוכנית בילטמור''', תוכנית שהתקבלה בועידה של מנהיגים [[ציונות|ציונים]] (לרבות ראשי [[ארגון ציוני אמריקה]]) ואחרים, ואשר נקראה על שם מלון ב[[ניו יורק]]. הועידה שאורגנה על ידי [[אבא הלל סילבר]], נשיא ארגון ציוני אמריקה, בשיתוף עם [[דוד בן גוריון]], סימנה את פתיחת המאבק שהוביל בן גוריון להקמת המדינה ה[[יהדות|יהודית]] לאלתר.<br /> הועידה התכנסה ב-[[9 במאי]] - [[11 במאי]] [[1942]], והתוכנית שהתקבלה בה כללה הצעת פתרון בת שלושה סעיפים לשאלת [[ארץ ישראל]]:<BR>א. פתיחת שערי הארץ ל[[עלייה]] [[יהדות|יהודית]] חופשית.<BR>ב. מסירת הפיקוח על העלייה ועל פיתוח הארץ באזורים הבלתי מיושבים ל[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]].<BR>ג. דרישה להקמת "קהיליה יהודית" ("Jewish Commonweath") ולמעשה, [[מדינה]] יהודית ריבונית ב[[ארץ ישראל]].<BR>התביעה ל[[ריבונות]] חייבה, למעשה, את חלוקת ארץ ישראל. על כן, קמו לתוכנית מתנגדים מכל הזרמים [[פוליטיקה|הפוליטיים]], הן מבין אלה שהאמינו בשלמות הארץ, הן מקרב אלה שתמכו ברעיון הדו-לאומיות - היינו, ארץ ישראל כמדינה אחת לשני עמים.<BR>הוועידה כונסה בהעדר אפשרות לקיים את [[הקונגרס הציוני]] בתקופת [[מלחמת העולם השניה]]. [[דוד בן גוריון]] היה הרוח החיה מאחורי התוכנית, אותה יזם, על אף התנגדות רבה, אפילו במפלגתו. בועידה השתתפו נשיא [[ההסתדרות הציונית]] העולמית, ד"ר [[חיים ויצמן]], יו"ר הנהלת הסוכנות דאז, מנהיגי ציוני אמריקה, ומנהיגים ציוניים מארצות שונות.<BR>ב[[נובמבר]] אותה שנה אישר [[הוועד הפועל הציוני]] בישיבתו ב[[ירושלים]] ברוב גדול, את עיקרי התוכנית שהפכה למצע המדיני הרשמי של התנועה הציונית.