|
|
|
==תכנון ופיתוח==
ב[[1948]] תכננה חברת [[אייר פוגה]] מטוס אימון ראשוני עבור [[חיל האוויר הצרפתי]], שסומל CM.130.{{ביאור|חברת אייר פוגה נוסדה על ידי גוסטב פוגה, שנפטר ב-[[1944]]. שני המהנדסים הראשיים היו פייר קסטלו ורוברט מובוסן (Mauboussin). האותיות CM שלפני מספר הדגם הן ראשי התיבות של שמותיהם.}} המטוס נבחן ונמצא ששני מנועיו, [[טורבומקה]] פאלאס, חלשים מדי. החברה תכננה מחדש את הדגם על ידי הגדלת התכנון הבסיסי והחלפת המנועים לדגם מרבורה (Marboré) החזקים יותר. הזנב הייחודי בצורת V, שהיה חלק מהתכנון החדש, בא מה[[דאון]] שייצרה החברה, [[פוגה CM.8]]. החברה בחנה גם אב טיפוס עם זנב קונבנציונלי, אך מצאה שתצורת ה-V תהיה נוחה יותר לטייס אם יצטרך לנטוש את מטוסו.{{ביאור|בעת תכנון המטוס היו [[כסא מפלט|כיסאות מפלט]] בשלב ראשוני מאד של רעיון. בשל כך, טייסים שנאלצו לנטוש מטוס היו צריכים לפתוח את [[חופה (תעופה)|חופת]] המטוס ולצאת בכוחות עצמם מ[[תא הטייס]]. בעת היציאה נתקלו בזרם האוויר החזק שהיה הודף אותם אל אחורי המטוס, ויוצר סיכון חמור לפגיעה מזנב המטוס.}} יתרון נוסף של הזנב היה בכך שלא הפריע לזרימת גזי הפליטה מן המנוע. הדגם החדש נקרא CM.170, ובדצמבר [[1950]] הזמין חיל האוויר הצרפתי שלושה [[אב טיפוס|אבות טיפוס]] לבחינה. הראשון שבהם טס לראשונה ב-[[23 ביולי]] [[1952]]. עשרה מטוסי קדם-ייצור הוזמנו ביוני [[1953]], ובעקבותיהם קיבלה חברת פוגה ב-[[13 בינואר]] [[1954]] הזמנה ל95 מטוסים סדרתיים. החברה בנתה מפעל חדש בנמל התעופה [[טולוז]] - [[בלניאק]], והמטוסים נכנסו לשירות ב[[1956]].
ב[[1954]] בחרה [[נאט"ו]] במטוס כמטוס האימונים הבסיסי למדינות הברית. לאור החלטה זו התקבלו בחברה הזמנות ממספר מדינות (ראו להלן). בנוסף יוצר המטוס ברישיון ב[[גרמניה המערבית]], [[ישראל]] ו[[פינלנד]]. בסך הכל נבנו 929 מטוסים. במהלך השנים עברה חברת פוגה כמה [[מיזוגים ורכישות|מיזוגי חברות]] ובהתאם השתנה שמו במהלך השנים ל[[פוטז]] פוגה CM.170 מגיסטר, [[סוד אוויאסיון]] (פוגה) CM.170 מגיסטר ו[[ארוספטיאל]] (פוגה) CM.170 מגיסטר.
|
