קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכנתי את שם המג"ד שנהרג. |
|||
שורה 248:
במהלך יום ה-8 באוקטובר לא הותקפה חטיבה 7 בעמדותיה שמצפון לקוניטרה, אך בבוקר ה-9 באוקטובר הונחתה עליה ההתקפה הסורית החזקה מכולן. השתתפו בה 100 טנקי T-62 מדיוויזיית השריון ה-3, שטרם השתתפה בלחימה, בתוספת 70 טנקים של כוח אסד. מולם ניצבו רק כ-30 טנקים של החטיבה (מתוך כ-43 טנקים כשירים שנותרו בה).
כבר בלילה ספגה חטיבה 7 אבידות בטנקים מירי של גדוד קומנדו סורי, שחדר לרמה מצפון לעמק הבכא. בבוקר ריכז מפקד החטיבה את כוחותיו מול העמק ובשטחים שולטים סביבו. התקפת הטנקים הסורית החלה בחיפוי הפגזה כבדה ביותר. טנקים של צה"ל במוצבים שעל הקו הסגול הצליחו לפגוע בחלק מן הטנקים, אבל כוח גדול שלהם הצליח לנוע לתוך העמק. בלחץ של אבידות שנגרמו להם וההפגזה הסורית הכבדה התחולל אי סדר בטנקי החטיבה הנותרים והם נסוגו לאחור מן השטחים השולטים על העמק, תוך שהסורים מתקדמים. מפקד החטיבה הורה
בשלב זה הגיעו כל כוחות החטיבה הנותרים עד משבר ותחמושתם עמדה לאזול. מפקד החטיבה ריכז לגזרת ההתקפה הסורית את כל הטנקים שהצליח לאסוף והעמיד אותם תחת פיקודו של מפקד גדוד השריון האחרון בגזרה (סגן אלוף [[אביגדור קהלני]]). קהלני הצליח להניע את הטנקים הנותרים קדימה והוביל אותם לשוב ולתפוס את השטחים השולטים על עמק הבכא. באותה עת גם הצטרפה לחטיבה תגבורת של 11 טנקי מילואים ששלחה אוגדה 36. בלחימה בטווחים קצרים הדפו הטנקים הישראלים את ההתקפה הסורית תוך השמדת עשרות טנקי אויב.
| |||