התענית – הבדלי גרסאות

ב[[נצרות קתולית|נצרות המערבית]] '''"התענית"''' ('''"Quadragesima"''' בלטינית - Lent רק באנגלית) היא התקופה שבין [[יום רביעי של האפר]] לבין [[יום שבת הקדוש]] שלפני יום ראשון בו חל חג ה[[פסחא]]. ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות המזרחית]], התקופה שלפני חג הפסחא נקראת "התענית הגדולה" על מנת להבדילה מתענית החורף המכונה "[[הציפייה|צום המולד]]".

 

 

ב[[לטינית]] תקופת התענית התייחסה במקור ל- quadragesima - היום ה-40 שלפני חג הפסחא, ומכאן מקור השם בחלק מ[[שפות רומאניות|השפות הרומאניות]] - (ב[[ספרדית]]: ''cuaresma'', ב[[צרפתית]] carême, ב[[איטלקית]] quaresima, ב[[רומנית]] păresimi, וב[[שפות קלטיות|שפות הקלטיות]] - [[אירית]]: ''Carghas'' וב[[וולשית]]: Carawys) ב[[אנגלית]] נקראת התענית Lent, (מאנגלית עתיקה lencten שמשמעה "[[אביב]]", מגרמנית מערבית langitinez - 'ימים ארוכים', מ langaz - 'ארוך' ו tina - 'יום').

בגרמניה נהגו לאכול זנב של [[בונה (בעל חיים)|בונה]], כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים ו[[העת החדשה]] מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום על בסיס היתר דתי: אווזים מסוג מסוים ([[ברנטה לבנת לחיים]]) הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס [[אגדת עם]] כי אווזים אלו נולדים משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאם מהעץ ודינם כפרי וירק; ה[[קפיברה]], יונק המבלה זמן נכבד מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כ[[דג]] לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בצום.

 

 

בארצות הברית ובאירלנד, נוהגים להפסיק את התענית ב[[יום פטריק הקדוש]] (יש שמפסיקים בכל יום שכזה ויש רק אם הוא חל ביום שישי), שכן המאכל המסורתי של החג הוא בשר כבוש וכרוב.