שגריר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
 
מוסד השגריר היושב קבע בארץ זרה התחיל ב[[איטליה]] במהלך [[המאה ה-15]], על ידי [[הרפובליקה של ונציה]].
החוקים הבינלאומיים שמגדירים את זכויותיו וחובותיו של השגריר נוסחו בהסכמים שנעשו בין מדינות [[אירופה]] במשך [[המאה ה-19]] ומאז לא השתנו חוקים אלה בהרבה. בשנת [[1815]] נקבעה במהלך [[קונגרס וינה]] מערכת בינלאומית של [[דרג דיפלומטי|דרגות דיפלומטיות]] כאשר הדרגה הדיפלומטית הגבוהה ביותר היא שגריר. השגריר נהנה, כמו כל הדיפלומטים, מ[[חסינות דיפלומטית]].
 
כאשר מגיע שגריר חדש למדינה זרה, הוא מביא עמו את [[כתב האמנה]] מאת שליט או נשיא מדינתו ומציג כתב זה לפני שליט המדינה שאליה הוא נשלח. זהו אישור רשמי כי נתמנה לתפקיד רם זה וכי הוא רשאי לייצג את ענייני מדינתו במדינה הזרה. הזכויות והחובות החלות על השגריר מוגדרות ב[[אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים]].