פייתון – הבדלי גרסאות

על מנת להריץ קוד פייתון יש לבחור מימוש - מהדר או מפרש - שיתרגם את הטקסט של התוכנית לפקודות שיתבצעו במעבד. לפייתון קיים "מימוש-ייחוס" כלומר מערכת שהיא זו שמגדירה את ההתנהגות של קוד שנכתב בשפה - בשם CPython. מימוש-הייחוס פועל בשני שלבים נפרדים: שלב ההידור ושלב ההרצה.

 

 

לעתים קרובות שני השלבים מתבצעים בתגובה לפקודה בודדת של המשתמש (כגון לחיצה כפולה על אייקון של קובץ שנכתב בשפה), אך תוצאת השלב הראשון נשמרת בקובץ נפרד כך שבהיעדר שינוי לקובץ הטקסט (קובץ py.) אין צורך לחזור על פעולת ההידור. כמו עבור כל שפת ביניים, יש להתקין מפרש פייתון על המכונה המבצעת, שמסוגל להריץ את קוד הביניים הנתון; מפרשים הם סטנדרט המובנה ברוב ההפצות של [[לינוקס]], אך עבור מערכות הפעלה אחרות (כגון [[חלונות]]) יש לבצע התקנה עצמאית.