הומניזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mateo (שיחה | תרומות)
Mateo (שיחה | תרומות)
עריכת הפתיח, הרחבת היסטוריה
שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדעי הרוח}}
'''הומניזם''' הוא גישה [[פילוסופיה|פילוסופית]] [[מוסר|מוסרית]] מרכזית ומרובת ענפים, המבוססת על ה[[בחירה חופשית|רצון החופשי]] של האדם ומדגישה את היותו [[סוכנות (פילוסופיה)|סוכן]] מרכזי, המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית. מקורה ההיסטורי של הגישה בזרם חברתי באיטליה בתקופת ה[[רנסאנס]], הידוע כ-"הומניזם של הרנסנס". בעקבות [[עידן הנאורות|עידן האורות]] המושג כיום מתייחס למגוון השיטות, האמונות והדעות המשלבות את השדה האנושי עם חשיבה ביקורתית, ומעדיפות חקירה שיטתית של ראיות [[אמפיריציזם|אמפיריות]] על פני חשיבה דוגמתית ואמונות תפלות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Robert Grudin|כותרת=Humanism|כתובת=https://www.britannica.com/topic/humanism|תאריך=17 באפריל 2015|מידע נוסף=אתר [[אנציקלופדיה בריטניקה]]|שפה=אנגלית}}}}.
'''הומניזם''' או '''הומניזם של הרנסאנס''' הוא זרם [[חברה|חברתי]], המאמין כי הערך העליון אליו יש לשאוף הוא טובת האדם. הומניסטים רבים מבססים את תפיסתם על כך שהאדם בעל אופי ייחודי ושונה מהותית מטבעם של יתר [[בעלי חיים|בעלי החיים]] והתופעות ב{{ה|יקום}} המעלה את ערכו, ולפיכך ה[[טוב]] העליון אליו יש לשאוף הוא טובת האדם. ההומניזם החל ב[[איטליה]], והתפשט לשאר מדינות [[אירופה]] בתקופת ה[[רנסאנס]].
 
תחילה היו ההומניסטים קבוצה של [[אינטלקטואל]]ים שאינם אנשי דת שהתעניינו ב{{ה|תרבות הקלאסית}} ([[תרבות יוון העתיקה|התרבות היוונית]] ו[[תרבות רומא העתיקה|הרומית העתיקה]]) ובספרים שנכתבו בהשראתה, (בעיקר ב[[יוון העתיקה]]). מאוחר יותר, התגבש הזרם ההומניסטי לאידאולוגיה, שכללה מערכת ערכים חילונית סדורה, שביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית, (בעיקר [[נצרות|הנוצרית]]).
 
==אטימולוגיה==
שורה 12 ⟵ 10:
 
== מקורות ההומניזם ==
תחילה היו ההומניסטים קבוצה של [[אינטלקטואל]]ים שאינם אנשי דת שהתעניינו ב{{ה|תרבות הקלאסית}} ([[תרבות יוון העתיקה|התרבות היוונית]] ו[[תרבות רומא העתיקה|הרומית העתיקה]]) ובספרים שנכתבו בהשראתה, (בעיקר ב[[יוון העתיקה]]). מאוחר יותר, התגבש הזרם ההומניסטי לאידאולוגיה, שכללה מערכת ערכים חילונית סדורה, שביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית, (בעיקר [[נצרות|הנוצרית]]).
 
ההומניסטים קיבלו השראה בעיקר מכתבי [[אפלטון]] ו[[אריסטו]] (בהם כתבים שכמעט לא היו ידועים עד אז באירופה המערבית, כגון [[הפוליטיאה]] של אפלטון), והעמידו מערכת ערכים, שבה האדם ויצירתו עומדים במרכז, ואילו הדת או יחסי האדם עם האל - בשוליים. המוסר על פי ההומניזם אינו נובע בהכרח מציוויי האל לאדם, אלא מ[[מצפון]] אנושי קולקטיבי, המשותף לכל בני האדם.
ההומניסטים טענו שכל אדם יכול להתחבר אל האל לבדו, מבלי תיווך של גורם כלשהו, ובמיוחד ללא עזרת הכנסייה או האנשים שעובדים בה.