מושבת הכף ההולנדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הסרת הביטוי "של ימינו" |
||
שורה 42:
| תמונת מפה=
}}
'''מושבת הכף''' (ב[[הולנדית]]: '''Kaapkolonie''') הייתה מושבה [[האימפריה ההולנדית|הולנדית]] בדרומה של יבשת [[אפריקה]]. לאורך רוב שנות קיומה הייתה המושבה תחת חסותה הישירה של [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]. בראשיתה שימשה המושבה כתחנת אספקה לספינות ב[[קייפטאון]]
התרחבות המושבה במרחבים שיהפכו לימים לדרום אפריקה, הביאה להתנגשויות רבות בין המתיישבים האירופאים לבין האוכלוסייה השחורה המקומית. ההתנגשויות הסתיימו תמיד בניצחון המתיישבים, ולרוב אף בניצחון מכריע. בתקופת קיומה של מושבת הכף ההולנדית התגבשו גם כמה מהתהליכים החברתיים והתרבותיים החשובים ביותר בתולדות דרום אפריקה, לרבות התהוות החברה ה[[אפריקאנרים|אפריקאנרית]], ה[[צבעוניים (סלנג אנגלי)|צבעונית]] וה[[אסייתים|אסייתית]] במקום. לבסוף, לקראת סופה של [[המאה ה-18]], עקב קשייה המדיניים של [[הולנד]] ב[[מלחמות המהפכה הצרפתית]] וב[[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות הנפוליאוניות]], עברה המושבה לידיה של [[האימפריה הבריטית]], אשר הקימה בה [[מושבת הכף|מושבה בעלת שם זהה]].
שורה 91:
===התרחבות ועימותים עם האוכלוסייה הילידית===
אף על פי שאזור מושבת הכף היה יחסית בלתי מאוכלס עם ראשית ההתיישבות ההולנדית, עדיין הייתה בו נוכחות בולטת יחסית של [[בושמנים]] בני [[היסטוריה של דרום אפריקה#פרהיסטוריה מוקדמת|חוי חוי וסאן]]. מעריכים שבאותן השנים חיו בכל
לקראת סוף [[המאה ה-17]], כאשר התרחבות המושבה הפכה ניכרת, התנגשויות הפכו לתופעה בלתי נמנעת. העימות עם האוכלוסייה הילידית בתחומי המושבה היה בדרך כלל מינימלי יחסית, בעיקר בשל כך שההתנגדות הבושמנית נשברה לרוב במהירות על ידי המתיישבים האירופאים המצוידים בנשק חם. בנוסף, הפיצול הפוליטי בקרב הבושמנים סייע גם הוא לקריסת חברותיהם בפני האדם הלבן, אשר דחק את רובם בקלות יחסית צפונה ומזרחה. עיקר העימותים בין האוכלוסיות פרצו על רקע סכסוכים באשר לבעלות על אדמה ו[[מקנה]]. עימותים אלה גרמו להתקפות אלימות ולהתקפות-נגד של שני הצדדים, הידועים כמלחמות ההולנדים והחויחוי (Khoikhoi-Dutch Wars). המלחמה הראשונה אירעה ב-[[1659]], השנייה ב-[[1673]] והשלישית בשנים [[1674]] עד [[1677]].{{הערה|1=[http://www.sahistory.org.za/article/1600s Chronology of the 1600s at the Cape". sahistory.org.za.]}}
שורה 97:
עם זאת היחס לאוכלוסייה הבשומנית לא היה זהה בכל מקום: בעוד בדרך כלל בני "החוי חוי" ה[[רעייה|רועים]] והחקלאים למחצה חיו ביחסי שכנות עם המתיישבים והמשיכו לרעות את עדריהם בחופשיות בשטחי החוות של הלבנים, עם בני הסאן ה[[ציידים-לקטים]] נרשמו בדרך כלל תגרות אלימות רבות.{{הערה|1=Newmark, S. Daniel. ''[https://books.google.co.il/books?id=XUWiAAAAIAAJ&pg=PA10&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false The South African Frontier: Economic Influences 1652-1836]''. Stanford University Press. pp. 10–11. ISBN 978-0-8047-1617-8.}}{{הערה|שם=יהונתן אלשך}}{{הערה|[http://www.sahistory.org.za/article/1600s "Chronology of the 1600s at the Cape"]. sahistory.org.za. November 21, 2006.}} לקריסתן של החברות הבושמניות סייעו גם שתי התפרצויות של מגפות [[אבעבועות שחורות]] בשנת [[1713]] ובשנת [[1755]], אשר הביאו לתמותה המונית בקרב שבטים אלו.{{הערה|שם=Encyclopædia Britannica, Volume 5. p. 237-238.}}
בעוד שלאורך [[המאה ה-18]] היה נראה שההתנגדות הבושמנית כבר דוכאה, עם השנים החלו להתרבות ההתנגשויות עם אוכלוסייה שחורה אחרת ומשמעותית יותר – בני ה[[בנטו (עמים)|בנטו]]. בניגוד לבושמנים, הבנטו אכלסו בעיקר אזורים מרוחקים יותר מבסיס המושבה, בדרך כלל לפחות כמה מאות קילומטרים מזרחה מ[[קייפטאון]]. שבט הבנטו הסמוך ביותר למושבה היה ה[[קוסה (קבוצה אתנית)|קוסה]], אשר התגורר בשטחי פרובינציית [[הכף המזרחי]]
===היריבות ההולנדית-בריטית וסוף עצמאותה של המושבה===
| |||