פעולת כראמה – הבדלי גרסאות

| מפקד ראשון=[[חיים בר-לב]] {{ש}} [[עוזי נרקיס]] {{ש}} [[ישראל טל]] {{ש}} [[שמואל גונן]] {{ש}} [[דני מט]] {{ש}} [[רפאל איתן]]

| כוח ראשון=[[חטיבה 7]] {{ש}} [[חטיבת הצנחנים]] {{ש}} [[חטיבת הבקעה]] {{ש}} גדוד 268 מ[[חטיבה 60]]

| צד שני={{דגל|ירדן}}[[צבא ירדן]] {{ש}} {{דגל|פת"ח}} [[הארגון לשחרור פלסטין]] {{ש}} [[החזית העממית לשחרור פלסטין]]

| ראש מדינה שני =

==אחרית דבר==

[[קובץ:Karama aftermath 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]] בוחן את האזור בו התחולל הקרב. מאחוריו טנק [[צנטוריון]] של צה"ל שנפגע ונותר בשטח ירדן]]

 

הן הממשל הירדני והן הארגונים הפלסטינים ניצלו את הישגיהם בהדיפת צה"ל, את האבידות הכבדות שנגרמו לצה"ל ואת הטנקים שנלקחו שלל לרווח [[תעמולה|תעמולתי]] והכריזו על הקרב כעל ניצחון גדול שמחה את חרפת [[מלחמת ששת הימים|תבוסת 1967]] והוכיח כי צה"ל אינו בלתי מנוצח. ארגוני המחבלים גם נוכחו לדעת כי לאפקט הפסיכולוגי-תעמולתי של הקרב יש לעתים תוצאות חזקות יותר מתוצאותיו הצבאיות וכי פעולות גדולות של צה"ל כנגד הארגונים הפלסטיניים רק מגבירות את כוחם בכך שהן מוכיחות כי גם בפעולות גדולות לא ניתן להכניע את הארגונים.{{הערה|שם=מערכות}}