ברוך שפינוזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: השפעה חברתית של הגותו |
|||
שורה 12:
==ביוגרפיה==
שפינוזה נולד למיכאל ד'אספינוזה, [[סוחר]] עשיר אשר כיהן כ[[פרנס]] בקהילה הספרדית באמסטרדם, ולחנה דבורה ד'אספינוזה, ממנה [[יתמות|התייתם]] בגיל שש שנים. האב נולד ככל הנראה בעיירה [[וידיגיירה]] {{אנ|Vidigueira}} במחוז [[אלנטחו]] {{אנ|Alentejo}}, [[פורטוגל]], כמאה שנה לאחר שמשפחתו נאלצה להתנצר עקב רדיפת היהודים בארץ זו. מקור שם המשפחה הוא כנראה בעיירה אספינוסה דה לוס מונטרוס שבמחוז [[בורגוס]]. הם ברחו לפורטוגל ומשם ל[[אמסטרדם]] שבארצות השפלה, בה שבה המשפחה ל[[יהדות]]. לברוך שפינוזה היו שתי אחיות: רבקה ומרים (בנה של מרים, דניאל, היה בין יורשי שפינוזה לאחר מותו) ואח צעיר, גבריאל. כילד למד תורה מפי רבי [[מנשה בן ישראל]]. אביו נפטר כאשר שפינוזה היה בן 22 והוריש לברוך ואחיו גבריאל את חנותו ביריד הסמוך לחומה, קרוב ל[[וטרלופליין|תעלת הוטחראכט]]. היא נשאה מרגע זה את שמות שני האחים ונודעה כחברת "בנטו את גבריאל אספינוזה", ועסקה בייבוא וייצוא של פירות. לצד מסחרו למד בישיבתו של רבי [[שאול מורטירה]]. בגיל 24 (בשנת [[1656]] ו' באב תט"ז) הוא הוחרם על ידי ה[[קהילה]] היהודית וסבל מרדיפות ו[[נידוי (הלכה)|נידוי]]ים, בשל תפיסותיו המהפכניות על מהות ה[[אלוהים]] ומעמד [[כתבי הקודש]]{{הערה|על פי פרופ' [[יוסף בן שלמה]], הוא [[חרם (הלכה)|הוחרם]] מהקהילה היהודית לא בשל דעותיו, שכמותן ניתן למצוא לטענתו אצל הוגי דעות דתיים, אלא בשל אי קיום מצוות בפרהסיה והתחברותו ל[[נצרות|נוצרים]].}}.
שפינוזה נחשב להוגה דעות [[רציונליזם|רציונליסטי]], שהשפיע רבות על המחשבה הפילוסופית האנושית, ולמייסד של מדע [[ביקורת המקרא]]. יש המכנים אותו פילוסוף הפילוסופים{{הערה|1=לדוגמה: [[יוסף בן-שלמה]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10371 שפינוזה - פילוסוף הפילוסופים] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}. זכה להוקרה רבה מצד פילוסופים שונים כמו [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], [[נובאליס]] ו[[פרידריך היינריך יעקובי|יעקובי]], ומצד [[משורר]]ים כמו [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]], [[יוהאן גוטפריד הרדר|הרדר]], [[סמואל טיילור קולרידג'|קולרידג']] ו[[פרידריך שלגל|שלגל]].
שורה 20:
כאשר כתב כי "ברור כשמש בצהריים שחמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי [[משה רבנו|משה]], אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו", נפסלה עבודתו לא רק על ידי היהודים אלא גם על ידי ה[[קתולים]] וה[[פרוטסטנטים]] גם יחד. ספרו צורף לרשימת הספרות המוחרמת על ידי הקתולים ובתוך שש שנים הוצאו נגדו 37 צווי גינוי. כשנה לאחר מותו בשנת [[1678]] החרימה הממשלה ה[[הולנד]]ית את כל כתביו, ושמו הפך לשם גנאי, והוא אף מכונה בשם הסרקסטי "בנדיקטוס מלדיקטוס" (מ[[לטינית]], ברוך הארור). לפי יוהאן קהלר כולרוס, כששמע שפינוזה על דבר החרם אמר באושר: "בשעה טובה ומוצלחת. אין דבר שלא הייתי עושה אני עצמי אלמלא חששתי מפני השערורייה"{{הערה|"לה פליאד", פאריס עמ' 1545. דברי כולרוס מסבירים לכאורה מדוע נשאר שפינוזה בקהילה עד החרם. אולם מספר חוקרים מטילים ספק באמינות דיווחיו של כולרוס, בריקמן ("יהודיותו של שפינוזה" עמ' 28) כותבת: "החשש משערורייה נראה פחות משכנע מכול, בעיקר משום שידוע ששפינוזה ניהל את עסקי אביו עוד שלוש שנים לאחר החרם".}}.
שפינוזה נפטר ממחלת ה[[שחפת]]{{הערה|לפי ספרו של [[ירמיהו יובל]], "שפינוזה וכופרים אחרים", סוף פרק ראשון}}, והוא בן 44 בלבד, אולם רעיונותיו המשיכו לטלטל את הפילוסופיה המודרנית, והפוסט-מודרנית, עד לעצם ימינו אנו.
|