פרוור (תהליך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עריכה
שורה 24:
 
== פִּרְווּר המסחר ==
ה[[מרכז מסחרי|מרכז המסחרי]] הראשון תלוי-הרכב הפרטי נבנה ב[[קנזס]] ב-[[1920]]. עד 1970 היו רשומים בארצות הברית יותר מ-15,000 מרכזים פרווריים שתוכננו מראש. באירופה לעומת זאת עד היום אין מרכזים רבים כאלה ומרבית הקניות עדיין נעשות במרכזי הערים באמצעות ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]]. הגורם המרכזי המשפיע על בחירת אמצעי הנסיעה הוא המרחק למרכז הקניות. כאשר בארצות הברית כל מרחק מעבר ל"קצר" זוכה בעדיפות לרכב פרטי בעוד באירופה משתמשים בתחבורה ציבורית הן למרחק קצר והן למרחק בינוני.
 
הגידול בבעלות על רכב פרטי ללא מגבלות [[תכנון ערים|תכנון]], יצר מצב בו שכונות פרווריות אינן צריכות להיות צפופות וצמודות למרכזים קיימים, הן אפילו לא חייבות להיות ממש על הדרכים הראשיות, דבר שהשאיר את המגרשים הסמוכים לדרכים ריקים בחלקם, ופנויים לשימושים אחרים כמו קמעונאות. מרחב שולי העיר נעשה אפוא יותר מפוזר. ה[[תעסוקה]] נהייתה גם היא מפוזרת ו[[סגרגציה גאוגרפית|מבוזרת]] יותר, ובעקבותיה ה[[יוממות]]. מרכז העיר נהיה רק אחד מכמה יעדים אפשריים, ואיבד את תפקידו המסורתי כשחקן בלתי-מעורער. רוחבה של חגורת המעבר בין העיר לכפר התרחב עד מאוד בעקבות שינויים אלו.
 
שורה 37 ⟵ 39:
 
=== ארבע סיבות עיקריות לפִּרְווּר המסחר ===
ארבע סיבות עיקריות מסבירות את התפתחותו של מסחר בפרוורים<ref>על פי מאמרו של ג'ון דאוסון ([[1974]]) ארבע סיבות עיקריות מסבירות את התפתחותו של מסחר בפרוורים </ref>.
 
#* פיזור מרחבי של ה[[ביקוש]] עקב הגידול הדמוגרפי בתושבי הפרוורים. פיזור שסיבותיו הן בעיקר [[תרבות]]יות (החלום הלא-רק-אמריקאי לבית צמוד קרקע עם גינה ושקט).
#* גידול בניידות האישית והשתרשות נורמה של בעלות על רכב פרטי (אחד או שניים). כאשר אחד מתפקידי הרכב הפרטי הוא היותו "[[צריכה|סל קניות]] על גלגלים", מיקומם של המרכזים הישנים באזורים צפופים תלויי-תחבורה ציבורית הפך לחיסרון כיוון שהם לא היו נגישים לרכב פרטי במסות הגדלות והולכות של השימוש בו.
#* [[בליה עירונית|דעיכת המרכז העירוני]] הישן. המרכז מאופיין במבנים ישנים ובתשתיות רעועות שאינן עונות על צורכי המודרניזציה, דבר שהוביל לבריחת דיירים החוצה ולהקטנת כוח הקנייה של הדיירים העניים שנכנסו במקומם. כמו כן, המבנים הישנים אילצו את החנויות להסתגל אליהם כאשר בפרוורים בעל החנות יכול לתכנן את המבנה בהתאם לרצונו על מנת להפיק ממנו את המקסימום. סיבה זו מסבירה גם את ההבדל בין ערי ארצות הברית הוותיקות - שסובלות מפִּרְווּר מואץ - לערי אירופה שנבנו כמעט מחדש אחרי [[מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם ה-II]] ועונות על הצרכים החדשים בתוך תחום העיר. מחיר הקרקע הזול בפרוורים והאפשרויות הרבות הגלומות בבניה חדשה הכריע את הכף לטובת הפרוורים.
#* ה[[מס|מיסים]] הגבוהים והחוקים הרבים בהם נאלצו לעמוד סוחרי העיר - סיבה שאולי אין בה די כשלעצמה אך במקרים רבים היא היוותה את הקש ששבר את גב הגמל של הסוחרים בעיר.
 
ה[[מרכז מסחרי|מרכז המסחרי]] הראשון תלוי-הרכב הפרטי נבנה ב[[קנזס]] ב-[[1920]]. עד 1970 היו רשומים בארצות הברית יותר מ-15,000 מרכזים פרווריים שתוכננו מראש. באירופה לעומת זאת עד היום אין מרכזים רבים כאלה ומרבית הקניות עדיין נעשות במרכזי הערים באמצעות ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]]. הגורם המרכזי המשפיע על בחירת אמצעי הנסיעה הוא המרחק למרכז הקניות. כאשר בארצות הברית כל מרחק מעבר ל"קצר" זוכה בעדיפות לרכב פרטי בעוד באירופה משתמשים בתחבורה ציבורית הן למרחק קצר והן למרחק בינוני.
 
בסיכום מאמרו כותב המחבר כי "עתיד המסחר מונח במרכזים גדולים, מפוזרים, תלויי רכב, הכוללים חנויות ענק בעלות מגוון רחב".{{ש}}
25 שנה לאחר מכן מעידות התוצאות בשטח כי הנבואה הייתה נכונה לפחות עד לתקופתנו.
 
== השלכות סביבתיות של הפִּרְווּר ==
שורה 61 ⟵ 58:
 
=== פרוור ברחבי הארץ ===
בישראל החל הפרוור באזור שנות השבעים והשמונים, זאת בדומה למה שהתרחש בארצות הברית בעשורים הקודמים. גם לישראלים הובטח בית צמוד קרקע במרחק נסיעה מן העיר הגדולה. פרוורים נבנו בישראל סביב הערים הגדולות ואכן גרמו לבריחה של אוכלוסיות מן הערים האלו אל הפרוורים החדישים. יש לציין שישראל מאז ומעולם ראתה לזכות הקמתם של יישובים חדשים כחלק מהתפיסה החלוצית וכבישת השטח שעליה הוקמה.
 
במטרופולין תל אביב קמו והורחבו עם השנים יישובים ועיירות קטנות, אלו פגעו בערים הגדולות ובמרכזי הערים של ערים אלו. דוגמאות ליישובים אלו הם צור יגאל, כוכב יאיר, צור יצחק ושוהם אשר בנויים בצפיפות נמוכה. גם בערים הגדולות קמו שכונות פרווריות למשל הבנייה במערב ראשון לציון בנייה שהביאה עמה גם בנייה של מרכזים מסחריים וקניונים רבים הרחק ממרכז העיר.
 
בירושלים החל הפרוור לאחר מלחמת ששת הימים, בתחילה בנייתן של שכונות חדשות אשר מרוחקות מן העיר הקיימת (שכונות הבריח), לאחר מכן בבנייה ופיתוח של היישובים סביב ירושלים כמו מעלה אדומים, גבעת זאב, מבשרת ציון, הר אדר, צור הדסה, אפרת וההתנחלויות הרבות מדרום, מצפון ומזרח שקמו החל משנות השבעים והבטיחו לתושביהם בית צמוד קרקע סמוך לירושלים.
 
סביב באר שבע נבנו היישובים מיתר, עומר ולהבים אשר מושכים אליהם אוכלוסייה חזקה מהעיר הדרומית ואילו בחיפה הפרוור היה אל השכונות והערים סביבה מה שריסק כמעט לחלוטין את המרכז העיר העירוני התוסס שהיה בעבר בהדר הכרמל ובעיר התחתית.
 
ישראל אף הקימה שתי ערי ענק פרווריות - מודיעין וחריש. במקרה של מודיעין, היא אכן משכה אליה אוכלוסייה רבה ואמידה מהערים סביבה כמו לוד, רמלה וירושלים ופגעה בהן.
 
=== פִּרְווּר המסחר בישראל ===
שורה 67 ⟵ 73:
פרישׂת היישובים בארץ לאורך [[מישור החוף]] העשויה במקטעים של ערים ושדות [[חקלאות|חקלאיים]] הביאה לתנועה רבה לאורך כבישי החוף הזורמת בעיקר אל שתי ערי ה[[מטרופולין]] הגדולות של מישור החוף [[תל אביב]] ו[[חיפה]] וביניהן. אדמות מישור החוף כולן נמצאות ברמת ה[[מחיר]] הגבוהה ביותר מבחינת ערכי קרקע. ירידת החקלאות כערך, ולחץ החקלאים להפשרת הקרקעות, מתייחסים לכל מישור החוף. אמנם האדמות הקרובות למטרופולינים הן הראשונות להשתנות, אולם כבר כיום ניתן לראות את השפעות המסחר מ[[יד מרדכי]] ועד [[נהריה]].
 
==== הקשר בין פִּרְווּר המסחר ופולמוס השבת בישראל ====
==== קניות בשבת ופִּרְווּר ====
הבדל נוסף נובע מהרגלי הצריכה של הישראלים. רבים בציבור ה[[חילוני]] נוהגים לערוך קניות של מוצרי ביגוד והנעלה, כלי בית, צעצועים וכדומה בימי שבת (לעומת קניית מזון ומוצרים בסיסיים שנערכת בדרך כלל בימים רביעי, חמישי או שישי) כפעילות [[פנאי]] מובהקת ליום החופש. במשך השנים, עם הצטרפות יותר ויותר [[אישה|נשים]] אל שוק העבודה, התגברות עומסי התחבורה והתארכות שעות העבודה, הפכה האפשרות של קנייה באמצע השבוע ליותר ויותר יקרה ופחות ופחות נוחה וזמינה.
 
שורה 74 ⟵ 80:
ההתפתחות המסחרית ניסתה לענות על צרכים אלה. פתיחת הקניונים עד לשעות מאוחרות בעיקר ב[[מוצאי שבת]] הביאה להצלחה מסחרית מרשימה. במקביל החלו קיבוצים ומושבים רבים באזור המרכז לפתוח מרכזי קניות לא מתוכננים ו[[יריד]]ים בשבתות, הן במחסנים והן בבתים פרטיים. לקראת שבת מתמלאים כבישי [[השרון]] ו[[השפלה]] בשלטי פרסומת מאולתרים הקוראים לנוסעים לקנות רהיטים עתיקים, עבודות יד, בגדים מוזלים ואפילו גבינות מיוחדות. ניתן לומר כי מסע קניות "בחיק הטבע" הפך לבילוי נפוץ בשבת.
 
מרכזי הקניות המתוכננים כדוגמת [[שפיים]]/ ו[[געש]] מנסים לשלב את כל היתרונות מנקודת מבטו של הצרכן. ניתן למצוא בהם מגוון רחב כבקניון במחירים זולים כבכפר. חנויות ענק עם שפע עובדים למתן שירות טוב ושטח פתוח של שדות וירק (מעבר למגרש החניה הענק) התורם להרגשה הפסיכולוגית של "נסיעה מחוץ לעיר בשבת". ומעל לכל סביבה נקייה, מסחרית לחלוטין ומתוכננת לטובת הצרכן. העסקת עובדים שאינם יהודים בשבת מאפשרת לעקוף את האיסור שבחוק שעות עבודה ומנוחה.
 
מסי ה[[ארנונה]] הזולים-יחסיתאשר הנגביםזולים מעסקים מחוץ לעיר, ביחסיחסית למחירי הארנונה הגבוהים בעיר, הולידו יכולת להכשיר [[חניון|מקומות חניה]] בהיקף גדול בהם יש מגוון גדול במחיר נמוך. היכולת להעניק חניה נוחה ובחינם יחד עם היכולת למכור בשבת, העניקו למרכזי הקניות בפרוורים יתרון משמעותי נוסף מבחינתם של הצרכנים. התגברות פקקי-התנועה בכניסה לערים הגדולות מהווה גורם נוסף שמשרת את מרכזי הקניות בפרוורים.
 
== ראו גם ==