ויקיפדיה

פרוור (תהליך) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישורים פנימיים
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Markham-suburbs aerial-edit2.jpg|ממוזער|380x380 פיקסלים]]
[[קובץ:Suburbia by David Shankbone.jpg|ממוזער|פרוור ב[[קולורדו ספרינגס]], [[ארצות הברית]], ניתן לראות בתמונה את [[הנדסת תחבורה|תכנון הכבישים]] אשר מותאמת כמעט בלבד לרכב פרטי.]]
'''פִּרְווּר''' (גם '''פִּרְבוּר'''; ב[[אנגלית]]: '''Urban Sprawl''', "זחילה אורבנית") היא התופעה של מעבר ל[[פרוור]]ים המתרחשת ברו
 
'''פִּרְווּר''' (גם '''פִּרְבוּר'''; ב[[אנגלית]]: '''Urban Sprawl''', "זחילה אורבנית") היא התופעה של מעבר ל[[פרוור]]ים המתרחשת ברוב ה[[עיר|ערים]] הגדולות, כחלק ממאפייני התפשטותם של כרכים. היא מוכרת בעיקר מ[[ארצות הברית]], שם היא מאופיינת בממדיה הרחבים.
 
לתופעת הפִּרְווּר השלכות רבות הנחשבות שליליות. עזיבת צעירים גורמת להזדקנות העיר, התלות ב[[כלי רכב|רכב]] הפרטי מגבירה את ה[[עומס תנועה|עומס]] בכניסה לערים, ומגבירה את ה[[רעש]] ו[[זיהום הסביבה]]. בשל פרישׂתם הרחבה של הפרוורים, לא ניתן לשרת אותם ב[[תחבורה ציבורית]] בצורה הולמת.
שורה 24 ⟵ 27:
 
== פִּרְווּר המסחר ==
[[קובץ:Lady Bay Retail Park - geograph.org.uk - 822377 (cropped and brightened version).jpg|ממוזער|[[מרכז מסחרי]] ב[[נוטינגהאם]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] - מסממני הפרוור המסחרי.]]
ה[[מרכז מסחרי|מרכז המסחרי]] הראשון תלוי-הרכב הפרטי נבנה ב[[קנזס]] ב-[[1920]]. עד [[1970]] היו רשומים בארצות הברית יותר מ-15,000 מרכזים פרווריים שתוכננו מראש. באירופה לעומת זאת עד היום אין מרכזים רבים כאלה ומרבית הקניות עדיין נעשות במרכזי הערים באמצעות ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]]. הגורם המרכזי המשפיע על בחירת אמצעי הנסיעה הוא המרחק למרכז הקניות. כאשר בארצות הברית כל מרחק מעבר ל"קצר" זוכה בעדיפות לרכב פרטי בעוד באירופה משתמשים בתחבורה ציבורית הן למרחק קצר והן למרחק בינוני.
 
שורה 36 ⟵ 40:
תופעה מעניינת נוספת היא חדירת משרדים ל[[מרכז קניות|מתחמי הקניות]] הפרווריים בחיפושם אחר [[נגישות]] נוחה יותר לעובדים ובעיקר עובדות, נשים משכילות, נשואות ומטופלות בילדים שזקוקות למשרות חלקיות קרוב לבית. זהו הפרופיל של נשות הפרוורים. [[משרד]]ים אלה בדרך כלל לא יהיו חלוצים בתהליך הפִּרְווּר אלא יצטרפו למרכז מסחרי קיים שיתרונות מיקומו כבר מוכחים והוא סמוך גם לציר כניסה מהיר למרכז העיר.
 
למעשה, כבר עם התהוות [[גאוגרפיה עירונית|הגאוגרפיה העירונית]], היה ברור שהשינויים הדינמיים ב[[שימוש קרקע|ייעודי הקרקע]] והתרחבות הערים מושפעים בעיקר מלחץ כלכלי, והעלאת ערך הקרקע<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ג'ונסון, 1974.|שם=|כתב עת=}}</ref>. מרבית השינויים ה[[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] מתרחשים על קו התפר בין אדמות ה[[כפר]] לעיר. המושג "[[שולי העיר]]" (Urban fringe), בא לתאר אזור בו השימושים הכפריים והעירוניים מעורבבים. ניתן לקבוע את גבולו של אזור המעבר על פי היחס הפרופורציונלי בין השימושים העירוניים לכפריים. כמו כן מצוין שמרחב השוליים מספק מקום לפעילויות עירוניות הדורשות מרחב רב.
 
=== הגורמים לפִּרְווּר המסחר ===
שורה 47 ⟵ 51:
 
== השלכות סביבתיות של הפִּרְווּר ==
לפִּרְווּר נודעות בעיקר השלכות שליליות על [[איכות הסביבה]], ממספרוארגוני סיבות:סביבה רבים יוצאים כנגד תופעת הפִּרְווּר ופועלים כנגד בנייה והקמה של יישובים חדשים.
#פרוור, להבדיל ממרכז עיר צפוף, מאכלס אנשים בצפיפות נמוכה מאוד ובשל כך פוגע ב[[שטחים פתוחים|שטחים טבעיים]] גדולים יותר.
#מגורים בפרוור ועבודה בעיר גורמים לעידוד של נסיעה ב[[מכונית|רכב פרטי]] - דבר המגביר משמעותית את [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] וה[[רעש]].▼
#הפרוורים מעודדים סלילה של [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] נוספים שלרוב פוגעים ב[[שטח מחיה|שטחי מחיה]] של [[בעלי חיים]].
#העובדה שהפרוור בנוי בצפיפות נמוכה מונעת תכנון יעיל ומשתלם של [[תחבורה ציבורית]].
 
יחסית לערים, הקמת פרוורים צורכת משאבי קרקע רבים הרבה יותר מאשר בערים. הפרוור, להבדיל ממרכז עיר צפוף, מאכלס אנשים בצפיפות נמוכה מאוד - זאת כי לרוב הבנייה בפרוור היא בנייה צמודי קרקע או בניינים בעלי מספר קומות נמוך, הבנייה הזאת אינה חוסכת בשטחי קרקע ועל נדרשת הפשרה ובנייה ב[[שטחים פתוחים|שטחים טבעיים]] גדולים יותר לעומת הבנייה בעיר צפופה. כמו כן, בעיר ישנו עירוב שימושים, מה שמאפשר לעיר "לחיות" במרבית שעות היממה, זאת בניגוד לפרוורים בהם שעות רבות במהלך היום הם עומדים שוממים וריקים בזמן שתושביהם נמצאים בעבודה או בלימודים. בשל המרחק ממרכזי המסחר והתעשייה, הפרוורים כמובן מעודדים סלילה של [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] נוספים שלרוב פוגעים ב[[שטח מחיה|שטחי מחיה]] של [[בעלי חיים]].
מסיבות אלו נאבקים בדרך כלל ארגונים ירוקים בתופעת הפִּרְווּר או בהחלטות של רשויות המעודדות תופעה זו.
 
▲#מגורים בפרוור ועבודה בעיר גורמים לעידוד של נסיעה ב[[מכונית|רכב פרטי]] - דבר המגביר משמעותית את [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] וה[[רעש]]. הרחובות בפרוורים מותאמים לרוב לתנועה מוטת רכב פרטי, בנוסף לכך, העובדה שהפרוור בנוי בצפיפות נמוכה מונעת תכנון יעיל ומשתלם של [[תחבורה ציבורית]] כאלטרנטיבה לרכב הפרטי.
 
== פרוור בישראל ==
 
=== פרוור ברחבי הארץ ===
[[קובץ:צוריצחק09.JPG|ממוזער|בניינים ב[[צור יצחק]], יישוב פרוורי במזרח מטרופולין תל אביב.]]
ב[[ישראל]] החל הפרוור באזור [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|השמונים]], זאת בדומה למה שהתרחש ב[[ארצות הברית]] בעשורים הקודמים. גם לישראלים הובטח [[בית צמוד קרקע]] במרחק נסיעה מן העיר הגדולה. [[פרוור|פרוורים]] נבנו בישראל סביב הערים הגדולות ואכן גרמו להגירה של אוכלוסייה מן הערים אלו אל הפרוורים החדישים. יש לציין שישראל מאז ומעולם ראתה לזכות הקמתם של יישובים חדשים כחלק מהתפיסה ה[[חלוציות|חלוצית]] וכיבוש השטח שעליה הוקמה. ▼
[[קובץ:Meitar Aerial View.jpg|ממוזער|[[מיתר (יישוב)|מיתר]], פרוור צפונית ל[[באר שבע]].]]
[[קובץ:Givat Zeev Givon.jpg|ממוזער|[[גבעת זאב]], פרוור צפונית ל[[ירושלים]].]]
▲ב[[ישראל]] החל הפרוור באזור [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|השמונים]], זאת בדומה למה שהתרחש ב[[ארצות הברית]] בעשורים הקודמים. גם לישראלים הובטח [[בית צמוד קרקע]] במרחק נסיעה מן העיר הגדולה. [[פרוור|פרוורים]] נבנו בישראל סביב הערים הגדולות ואכן גרמו להגירה של אוכלוסייה מן הערים אלו אל הפרוורים החדישים. יש לציין שישראל מאז ומעולם ראתה לזכות הקמתם של יישובים חדשים כחלק מהתפיסה ה[[חלוציות|חלוצית]] וכיבוש השטח שעליה הוקמה, ועל אף הבעייתיות בהקמתם של יישובים חדשים סביב הערים הגדולות - עדיין מקודמות בישראל תכניות לבניית יישובים חדשים.
 
ב[[מטרופולין תל אביב]] קמו והורחבו עם השנים יישובים ועיירות קטנות, אלו פגעו בערים הגדולות ובמרכזי הערים של ערים אלו. דוגמאות ליישובים אלו הם [[כוכב יאיר צור יגאל|צור יגאל]], [[כוכב יאיר צור יגאל|כוכב יאיר]], [[צור יצחק]] ו[[שוהם (יישוב)|שוהם]] אשר בנויים בצפיפות נמוכה. גם בערים הגדולות קמו שכונות פרווריות למשל הבנייה במערב [[ראשון לציון]], בנייה שהביאה עמה גם בנייה של מרכזים מסחריים וקניונים רבים הרחק מ[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העיר]].
שורה 96 ⟵ 101:
*פרופ' [[אריה שחר]], [http://www.green-party.org.il/land/aria_shahar_opinion.pdf השפעות תופעת הפירבור של מגורים ותעסוקה על הערים], מתוך עתירה של [[פורום ה-15]] כנגד [[מינהל מקרקעי ישראל|מנהל מקרקעי ישראל]].
 
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תכנון עירוני]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה עירונית]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פרוור_(תהליך)"