היישוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 79.183.6.81 (שיחה) לעריכה האחרונה של EranBot |
||
שורה 24:
עם החלטת עצרת האו"ם, במועד הידוע כ "[[כ"ט בנובמבר]]" [[1947]] נפתחה על ערי היישוב ודרכי התחבורה בו, התקפה של ערביי ארץ ישראל, שנעזרו בכוחות צבא ההצלה והיישוב עמד על נפשו. בהתקרב מועד [[הכרזת העצמאות|הכרזת המדינה]], עמדה הנהגת היישוב בפני הכרעה גורלית, האם להכריז על העצמאות במועד שנקבע לכך בהחלטת עצרת האו"ם, או לדחות את ההכרזה עקב סכנת הפלישה של הצבאות הסדירים של מדינות ערב, שהיו מצוידים בארטילריה, שריון ומטוסים. הדעות על כך בהנהגת היישוב נחלקו ואף שר ההגנה האמריקאי צידד בדחייה. למרות הכול ב-[[14 במאי]] [[1948]], ביום ו' בשעות בין הערביים, בעיר העברית הראשונה תל אביב, הכריז [[דוד בן-גוריון]] על הקמת המדינה. תם פרק היישוב והחלה תקופת מדינת ישראל, שנפתחה עם בוקר ה-[[15 במאי]] 1948 ב[[פלישת צבאות ערב|פלישת חמשת צבאות ערב]] אל תחום המדינה שזה עתה קמה.
==תקופת השלטון העות'מאני==
אשון לציון]] שנוסדה ב-[[1882]], בגלויה בהוצאת האחים אליהו מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]]]▼
[[קובץ:Jews in Jerusalem 1895.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אנשי [[היישוב הישן]] בתלבושות אופייניות, ממזרח ומערב, [[1895]]]]
▲
[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] החלה בשנת [[1517]], והסתיימה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
===היישוב הישן===
"[[היישוב הישן]]" הוא כינוי לרוב המסורתי הוותיק ב[[היישוב|יישוב]] [[יהודים|היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] שהתקיים בה בדורות שקדמו לעלייה הראשונה. הכינוי נוצר בשלהי [[המאה ה-19]], והופיע בספרות וב[[עיתונות]]. רוב אנשי "היישוב הישן" התגוררו ב[[ארבע ערי הקודש]]: [[ירושלים]], [[צפת]], [[טבריה]] ו[[חברון]], וכן ביישובים [[פקיעין]], [[כפר יאסיף]], [[עכו]], [[שכם]], [[שפרעם]] ו[[עזה]]. במשך המאה ה-19 התיישבו גם ב[[יפו]] ו[[חיפה]], חלק ניכר מאנשי היישוב הישן עסק ב[[לימוד תורה]] ובתפילה והתפרנס מ[[כספי החלוקה]], שהיו [[התרמה|תרומות]] של יהודים ב[[גלות (יהדות)|גולה]] למען המתגוררים בארץ ישראל.
===עליות בתקופת השלטון העות'מאני===
שורה 32 ⟵ 37:
;[[העלייה הראשונה]] ([[1881]] - [[1903]]): גל העלייה הראשון שנבע גם ממניעים [[ציונות|ציוניים]]. העולים הגיעו מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]] וכן מ[[יהדות תימן|תימן]]. רוב העולים היו משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. חלקם היו מאורגנים במסגרת [[חובבי ציון]] ותנועת [[ביל"ו]]. רוב העולים היו בני 30-40 ובעלי משפחות מעיירות קטנות. במסגרת העלייה הראשונה נוסדו המושבות הוותיקות [[ראשון לציון]], [[זכרון יעקב]], [[גדרה]] ו[[רחובות]], וחלה התפתחות ארגונית, חברתית ותרבותית בריכוזי היהודים בערים [[ירושלים]], [[יפו]] ו[[חיפה]]. במושבות שנוסדו קם מעמד של איכרים שהתבסס על עבודה ערבית ושמירה ערבית. המושבות זכו לסיוע, אך גם לחסות ושליטה של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד דה רוטשילד]] ומנגנון פקידיו.
;[[העלייה השנייה]] ([[1904]] - [[1914]]): גל ה[[עלייה]] שבא לאחר [[העלייה הראשונה]], בו עלו ל[[ארץ ישראל]] בעיקר [[יהדות מזרח אירופה|יהודים ממזרח אירופה]] ו[[יהדות תימן|יהודים מתימן]]. כ-30,000 עולים השתקעו בארץ, ובסיומה נאמדה האוכלוסייה היהודית כ-85,000 נפש. מבחינת ההרכב הדמוגרפי, עלייה זו הייתה במידה רבה המשכה של [[העלייה הראשונה]]. אוכלוסיית העולים מנתה בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, למצוא מנוחה ונחלה ולהמשיך באורח חייהם הקודם. רובם לא היו מאורגנים ולא בעלי אידאולוגיה מגובשת. כרבע מכלל העולים היו ילדים עד גיל 15, וכשיעור הזה היו בני ה-50 ומעלה. כ-63% מקרב העולים היו גברים. מיעוט קטן מקרב העולים, כאלפיים נפש, היו חדורי [[אידאולוגיה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]-לאומית וציונית. גרעין אידאולוגי זה, על אף גודלו הקטן, השפיע רבות על היישוב בארץ ישראל. מקרב מיעוט פועלי-[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] זה, יצאה ההנהגה של היישוב ושל מדינת ישראל בראשית דרכה. גל עליה זה נפסק עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]].
===במלחמת העולם הראשונה===
| |||