צילום אוויר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rbarash (שיחה | תרומות)
היסטוריה- לווייינים; אורתופוטו;
clean up באמצעות AWB
שורה 4:
 
== היסטוריה ==
צילום האוויר הראשון צולם מ[[כדור פורח]] בשנת [[1858]] על ידי הצרפתי פליקס טוּרְנָשוֹן הידוע בכינויו [[נדאר]]. צילום האוויר הראשון ממטוס נעשה בשנת [[1908]] על ידי האמריקאי [[האחים רייט|ווילבור רייט]]. בסוף [[המאה ה-19]] החל צילום פני [[כדור הארץ]] על ידי מצלמות המוצבות על מטוסים או בלונים פורחים, למטרות מיפוי. בראשית [[המאה ה-20]] נעשה שימוש בכלי טיס שונים למטרות תצפית, אך צילומים למטרות [[מודיעין צבאי|מודיעיניות]] נעשו רק במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. כדי לזרז את הגעת תצלומי האוויר לגופי המודיעין היו מטוסי צילום שנשאו עליהם [[חדר חושך (צילום)|חדר חושך]] קטן. במהלך [[המלחמה הקרה]] עשתה [[ארצות הברית]] ניסיון לשלוח בלוני ריגול לא מאוישים עם ציוד צילום למטרות מודיעיניות, אך הפרויקט נכשל. החל מסוף שנות החמישים של המאה העשרים נעשה שימוש נרחב גם בלוויני ריגול, אשר שלחו בתחילה לכדור הארץ צילומים על גבי פילם (פרוייקט [[:en:Corona_Corona (satellite)|Corona]]), ולאחר מכן שידרו את התמונות לקרקע באמצעות תקשורת לווינית.
 
כיום רב השימוש ב[[מטוס זעיר ללא טייס|מטוסים זעירים לא מאוישים]] לצילומי אוויר, גם לצרכים מודיעיניים וגם לצרכים מסחריים. מטוסים אלו יכולים לצלם מגובה נמוך יותר מאשר מטוסים בגודל מלא, בעלי יכולת צילום בתוך מבנים בשל גודלם ועלות הטסתם זולה יותר.
[[קובץ:צילום אווירי של חוף שרתון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום אווירי של [[חוף]] שרתון]]
 
 
== שימושים ==
שורה 23 ⟵ 22:
 
== סוגי תצלומים ==
ניתן לחלק את תצלומי האוויר לשני סוגים, על פי [[זווית צילום]] הקרקע. '''צילום אלכסוני''' (או - '''צילום משופע''') משמש בעיקר לצרכים צבאיים, בשל היכולת לצלם שטח גדול בצילום אחד, וכן בשל הצורך לצלם אזורים שלא ניתן לטוס בהם (למשל צילום שטח של [[מדינת אויב]] מבלי לטוס מעל שטחה). '''צילום אנכי''' משמש לצרכים אזרחיים, למשל הפקת מפות. בכל אחד משני אופני הצילום הללו ניתן לצלם תמונות עם חפיפה מזערית ("'''מונו'''"), המאפשרת ליצור בשלב מאוחר יותר פסיפס של אזור נרחב יותר, או לחלופין - צילום עם חפיפה גדולה יותר בין כל זוג תמונות ("'''סטריאו'''"), המאפשרת להסתכל על התמונות בצורה [[מרחב תלת-ממדי|תלת-ממדית]]. במקרה זה, אחוז החפיפה הנדרש לראייה [[סטריאוסקופיה|סטריאוסקופית]] הוא 56%.
 
=== צילום אנכי ===
[[קובץ:CIA aerial view Osama bin Laden compound Abbottabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצ"א (תצלום אוויר) של [[אחוזה|אחוזתו]] של [[אוסאמה בן לאדן]] ב[[אבוטאבאד]]]]
בעת צילום אנכי, המטוס המצלם יוצר חפיפה של בין 60% ל-80% בין שני צילומים סמוכים{{הערה|1=[[פוטוגרמטריה|התהליך הפוטוגרמטרי]] - [[מצגת]] הדגמה של צילום אנכי מ[[מטוס]] המצלם תמונות עם חפיפה של 60% בין שני צילומים סמוכים, באתר [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]]}} זאת על מנת שלא להחטיא שטח צילום ולהגביר את היכולת להתאים את התצלום למפה בעזרת נקודות בקרה, כלומר נקודות שמיקומן ידוע. החפיפה מאפשרת גם ראייה תלת-ממדית של השטח ([[סטריאוסקופיה|'''[[סטריאוסקופיה]]''']]) באמצעות מכשיר הנקרא '''סטריאוסקופ'''. יתרון נוסף לצילום אנכי סטריאוסקופי הוא היכולת לבצע מדידות של אורך, רוחב ואף גובה של אלמנטים בתמונה.
 
תצלומים אוויריים סובלים מעיוותים הנגרמים מתנועת המטוס בצירים שונים, משינויים במהירות הטיסה ומעיוותי קנה-מידה הנובעים ממרחק העצם המצולם מהמטוס. אחת הדרכים להתגבר על עיוותים אלה היא באמצעות הפיכתם ל'''אורתופוטו''', תצלום אוויר מיושר שהעיוותים הוסרו ממנו. האורתופוטו מהווה, למעשה, "מפת תצלום", אשר בו קנה המידה בכל אחד משני הצירים שווה, וזו המשמעות של הסרת העיוותים. יצירת האורתופוטו נעשה על ידי "מתיחה" של התמונה על פני מפה, כך שכל נקודה בתמונה "יושבת" בדיוק על פני מיקומה המדוייק על פני המפה. תהליך זה מתחיל בזיהוי נקודות משותפות (Tie Points) בין התצלום ובין המפה (או אורתופוטו קודם, אם יש), או ע"י הקלדת נקודות ציון מדוייקות עבור פיקסלים ידועים בתמונה (שנרכשו בשטח באמצעות GPS), ולאחר מכן מתחיל תהליך עיבוד ממוחשב של התמונה שבו היא נמתחת (כמו משטח גומי) עד שהרשת הגיאוגרפית שלה מיושרת בשני הצירים.
 
=== צילום אלכסוני ===
שורה 61 ⟵ 60:
קיים מקצוע (אזרחי, צבאי) בשם '''[[מפענח תצלומי אוויר]]''', שבו מתמחה האדם בטכניקות פיענוח ויזואלי של צילומי אוויר ושימוש בעזרי פענוח.
בפענוח תצ"א, חמישה משתנים מרכזיים שנדרש להתחשב בהם: [[צל]], צורה, גוון, גודל יחסי, וסימני לוואי. תהליך לוגי זה שגובש ב[[בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], נועד לנטרל זיהויים מוטעים הנובעים מניחושים.
 
אפשר להבדיל בין צל "מוטל", על פני הקרקע שנוצר בשל אובייקט, לבין צל "מוכל" שנוצר בשל בור, חפירה וכדומה. על פי הצל אפשר לאבחן את מהותו של האובייקט ולצמצם את אפשרויות הניחוש. ב'''צורה''' מדובר בסווג אובייקט לפי צורתו, למשל צורה מלבנית יכולה להיות רכב, או בית וצורה עגולה מגדל מים, מאגר מים או ראש תל. צורתו של כביש אחרת מצורה של מסילת ברזל שבה העיקולים מתונים. '''גוון''' (או צבע) נותן אינדיקציה נוספת, ומצביע על החומרים שמהם מורכב האובייקט המפוענח כמו למשל סוג הדרך (כבושה, סלולה). גם ניתן לזהות עומקו של מאגר מים ואף את איכות המים לפי צבעם. '''גודל יחסי''' יכול לקבוע זיהוי של אובייקט יחסית לאובייקט מוכר וידוע שנמצא לידו, למשל האם ריבוע מסוים הוא טנק, משאית או שיריונית. '''סימני לוואי''' הם שאר הסימנים בשטח שיכולים לתת מידע נוסף לאפשרות של פענוח התצ"א. למשל אבחנה בין מחנה אהלים צבאי לאזרחי יכול להיעשות, לפי תוואי לוואי, שכן במאהל צבאי ישנן סימני לוואי ייחודיים לעומת מאהל אזרחי או למשל צורה של עקבות שאופיינים לפי סוג הרכב.