תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 – הבדלי גרסאות

'''תוכנית הייצוב הכלכלית''' הוחלה בשנת [[1985]] בישראל, וכוונה להוריד את שיעור ה[[אינפלציה]], לאזן את [[מאזן תשלומים|מאזן התשלומים]] ולייצב את מצב המשק. התוכנית זכתה להצלחה, והיוותה נקודת מפנה במדיניות הכלכלית בישראל, שעברה בהדרגה ממדיניות בעלת אופי [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]] מובהק, למדיניות המאופיינת בקווים [[ליברליזם|ליברליים]] ו[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] יותר {{הערה|שם=כרמל|1={{דבר ראשון|יניב כרמל|פרס היה ניאו-ליברל|35797|5 באוקטובר 2016}}}}.

יש המייחסים לתוכנית הייצוב גם את קו פרשת המים שלאחריה התרחבו באופן משמעותי הפערים החברתיים כלכליים בתוך החברה הישראלית. בין מבקריה החריפים נמנית הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]]{{הערה|שם=כרמל}}. לשיטתם של מבקרי התוכנית, בלימת ההיפר-אינפלציה התאפשרה באמצעות עסקת החבילה שנחתמה בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים. אולם הממשלה נסוגה בפברואר 1985 מהקווים המרכזיים בעסקת החבילה שכללו סובסידיות על המחירים מחד ונכונות של העובדים לוותר על תוספות יוקר מאידך, וזאת במטרה לנצל את המשבר כדי לחולל שינויים מרחיקי לכת באופי המשק של המדינה שייטיבו עם בעלי ההון {{הערה|שם=כרמל}}. שיטה זו לניצול משברים, יזומים בחלקם, על מנת לקדם תהליכי הפרטה ומדיניות ניאונאו-ליבראלית, היתההייתה נפוצה בעולם בשנות ה-80 וכונתה על ידי [[נעמי קליין]] [[דוקטרינת ההלם]].