ראובן שילוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בן-גוריון
שורה 32:
משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-[[1932]] כשליח המחלקה ל[[עיראק]], בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בגדד]]; במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב [[יהודי עיראק]] ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-[[1935]] נשלח שוב לבגדד, הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב"[[פלסטיין פוסט]]". בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים [[כורדים]]. לאחר חזרתו פעל בארגון "[[ההגנה]]" בתחום ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] בקרב הערבים המקומיים. משנת [[1936]] השתייך ל{{ה|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית}}, הוא נשלח למשימות איסוף מודיעין ב[[לבנון]] ו[[סוריה]], והיה אחראי על הקשרים עם גופי המודיעין הבריטי. שילוח זיהה את הפוטנציאל בקשרים עם [[ארצות הברית]] ופיתח את היחסים עם [[המשרד לשירותים אסטרטגיים]] (OSS) הארגון שקדם ל-[[CIA]].
 
מיד לאחר הקמת המדינה בחן בן -גוריון, ראש הממשלה הראשון הקמת מסגרות ממלכתיות לגופי המודיעין שפעלו בתקופת המדינה שבדרך. נוסח ההחלטה 1949 על פי יומנו של בן-גוריון:
 
{{ציטוט| תוכן=יש להקים שרות ידיעות צבאי ע"י המטה [= המטכ"ל] תחת ראשות איסר [בארי] וויויאן [[[חיים הרצוג]]]. הש"י הצבאי יהיה אחראי לביטחון (זהירות), [[צנזורה]] ו[[ריגול נגדי|אנטי ריגול]]; שרות ידיעות פנימי תחת איסר (הקטן) [איסר הלפרין, לימים [[איסר הראל]]] ויוסף י. [[[יוסף יזרעאלי]], שהיה לפני קום המדינה חבר המטה הארצי של ההגנה, ובקיץ 1948 התמנה למזכיר כללי של משרד הביטחון]; שרות ידיעות מדיני חיצוני – '''ראובן שילוח''' יעמוד בראשו. יהיה כפוף עד תום המלחמה ל[[משרד הביטחון]]; אחר כך אולי ל[[משרד החוץ]]. |מקור= על פי יומנו של בן-גוריון}}
שורה 43:
לאחר [[מלחמת העצמאות]] נסע ל[[ארצות הברית]] כדי לארגן את הפעילות המודיעינית והמדינית במדינה.
 
ביולי 1949 הציע שילוח לבן-גוריון להקים "מוסד מרכזי לריכוז ולתאום שירותי המודיעין והביטחון" כדי לשפר את התיאום של הפעילות המודיעינית ואכן ב-[[13 בדצמבר]] [[1949]], הוקם גוף זה. ונקרה בשם "המוסד לתיאום" הוא חלש על המחלקה המדינית ואמור היה לתאם את פעולותיהם של שני הגופים האחרים – שב"כ וממ"ן (מחלקת מודיעין באגף המבצעים של צה"ל). הגוף החדש שהוקם, נותר עדיין תחת משרד החוץ. על מנת לשפר את יכולותיו המבצעיות ולאחד את עבודת האיסוף בחו"ל, בוצע במרס 1951 המהלך הארגוני האחרון בגיבוש הקמתו. באישורו של בן -גוריון הוקמה רשות מרכזית עצמאית לצורך טיפול בכל הפעילות המודיעינית בחו"ל. זו כונתה "הרשות", אשר היוותה כבר בראשיתה את חלקו העיקרי של "המוסד" וכללה גם נציגים משני השירותים האחרים ברמת המטה וברמת השטח. "המוסד" כולו הוצא עתה ממשרד החוץ, הוכפף לרה"מ ונכלל במשרד ראש הממשלה{{הערה|http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F}}
בתקופה הבאה הלך וקיבל "המוסד לתיאום" בהנהגתו של שילוח עוד ועוד תחומי אחריות ותפקידים וב-[[1 באפריל]] [[1951]] הועברה פעילותה של המחלקה המדינית לגוף חדש, "[[המוסד]]", כמו כן שימש שילוח בתקופה זו כ[[הממונה על שירותי המודיעין|ממונה על שירותי המודיעין]].