אופטיקה – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

ראשית מדע האופטיקה וחקר מדע האור (ראו גם [[אור]] ו[[פוטון]]) בימי [[תור הזהב של האסלאם]] בימי הביניים, עם מחקריהם של [[איבן סהל]] (Ibn Sahl) ו[[איבן אל-היית'ם]] על [[עדשה|עדשות]], מהות האור, ותופעות אופטיות: ה[[נפיצה]], אור ו[[צל]], [[שקיעה#צבעי השקיעה|צבע האור בשקיעה]], [[אשליית הירח|אשליית ההגדלה]] של השמש והירח הסמוכים לאופק, [[ליקוי חמה]], ו[[קשת בענן]]. האור באותה תקופה נחשב לעשוי מחלקיקים. במאה ה-18 ניתנו הסברים לתופעות רבות הקשורות לאור באמצעות ה[[אופטיקה פיזיקלית|תורה הגלית]]. בתחילת המאה ה-20 התבסס עיקרון [[דואליות גל-חלקיק]] וההבנה כי האור הוא גם גל וגם חלקיק, כתלות בתופעה אותה חוקרים. במחצית השנייה של המאה ה-20 התפתחה ה[[אלקטרודינמיקה קוונטית|אלקטרודינמיקה הקוונטית]], אשר מסבירה באופן בסיסי יותר את מהות האור באמצעות [[תורת שדות קוונטית|שדות קוונטיים]], ושימושית בעיקר בתדירויות גבוהות מאוד של האור ([[קרני גמא]]).

 

==תופעות אופטיות==