ישראל מסלנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 19556039 של 212.199.144.80 (שיחה) |
|||
שורה 8:
===שנות שהותו בוילנה===
הוא החל לפעול להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה. הוא פעל להקמת "בתי מוסר" אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. בין השנים [[1840]] - [[1848]] שימש כ[[ראש ישיבה]] ב[[וילנה]]. רבי
בתקופה זו ההשכלה בליטא החלה להתבסס, ודבריו נאמרו ונכתבו על רקע זה, ובהתייחס לדברי המשכילים בליטא{{הערה|1=התבססות ההשכלה בליטא קשורה ב[[אד"ם הכהן]] אשר נבחר כראש תנועת ההשכלה בשנת 1842, החל ללמד בבית המדרש לרבנות בווילנה ב-1846, וכתב את המסה "אמת ואמונה" המתנגדת לדרך היהודית המסורתית בארצו בשנת 1847 (הודפס 20 שנה מאוחר יותר). את ספרו זה פתח בדברים על ה"מוסר" (מתוך ספר משלי): '''לדעת חכמה ומוסר''': אם מוסר למה חכמה, ואם חכמה למה מוסר? אלא: אם יש באדם חכמה, הרי הוא לומד מוסר. ואם אין בו חכמה אין הוא '''יכול''' ללמוד מוסר. דבר אחר: "לדעת חכמה ומוסר" - אם יש באדם חכמה, הרי דברי תורה מסורים '''בידו''', ואם אין באדם חכמה, אין דברי תורה מסורים '''בידו'''. (ילקוט משלי רמז תתקכ"ט בשם מדרש)." ([http://www.archive.org/stream/emetveemunah00lebeuoft#page/297/mode/2up הקדמת הספר "אמת ואמונה"] על תנועת ההשכלה בליטא){{ש}}
לעומת דברים אלו, בספר אור ישראל, המשחזר את השיחות של רבי ישראל סלנטר, בהקדמה (שנכתבה בידי תלמידו) נכתב: "...הנה כמו כן הוא בתהלוכות שלום הנפש , היא חיי הנשמה לא תעמוד על מכונה, דור אחר דור הולך ודל במצב הרוחני , בריאות הנפש הולכת וחסר... {{ש}}
האומנם תחת כי בדורות החולפות... עתה בדור האחרון הנה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) בכל משך שנות מועטות , רוח חדשה תחלוף על פניה, ותשא בכנפיה המון תמורות...וכבר נראה וניכר השתנות נופלה בחלישות ורפיון הנפש - בתורה ויראה ועבודת ה' ית"ש (יתברך שמו) כי המה הולכים וחסר, עד העת הרעה הזאת , אשר תחלואי הנפש הקיפה כמעט כל בשר, ה' ירחם." {{ש}}
ובהמשך: "...גברו בעלי לשון, יראי חטא נמאסו, סר מרע משתולל, השקר מתעטף במעיל הצדק, איש זרוע - לו הארץ, והאמת נעדרת...
הנה את אשר מלפנים בישראל, היה התורה והיראה תמים יחדיו, כערך חכמתם היה גם יראתם, הנה עתה בעוה"ר (בעוונותינו הרבים) כמעט נתפרד החבילה, נתקו המוסרות, ונפסק הקשר המחבר אותם יחד... ה' ירחם. {{ש}}
כנגד זה הוא מציע: "האמנם... כיום... חכמי הרופאים עמלים תמיד להרחיב את חוג פעולתה, להבין ולהשכיל בשרשי המחלות , ובכח החכמה הבחינה והניסיון ימציאו מעת לעת תרופות הדשות אשר לא ידעו מלפנים... {{ש}}
...והאיר את עינינו... להקים את 'סוכת היראה הנופלת', ולהרים את קרנה, לחבר אותה אל התורה כמו לפנים בישראל, לרפאות תחלואי נפשות, ולהשיב את לבבם לאבינו שבשמים. במתק שפתיו השיב רבים מעון, והשביע כל נפש נענה ביראת ה' ית"ש (יתברך שמו)}}.
אישיותו החזקה ושיטתו המהפכנית והמנומקת, משכו אל ישיבתו תלמידים רבים. במרוצת הזמן, נוסדו ישיבות נוספות בהנהגתו ברחבי [[רוסיה]], [[ליטא]] ו[[פולין]].
===בקובנה ובמערב אירופה===
ב-[[1849]] עבר רבי ישראל ל[[קובנה]]. ב-[[1857]] עבר ל[[קניגסברג]] שב[[פרוסיה]]. משם הוא הפיץ כתב עת בענייני ה[[אתיקה]] היהודית. ב-[[1879]] ייסד הרב [[כולל אברכים]] בעיר [[קובנה]], שב[[ליטא]]. ב-[[1880]] עבר הרב ל[[פריז]] והמשיך להפיץ משם את תורתו ושיטתו אף ב[[מערב אירופה]]. רבי ישראל פעל בגרמניה ובצרפת לתרגום התלמוד לאחת משפות אירופה. מטרתו הייתה להביא לידיעת העולם את אוצרות התלמוד. לצורך המשימה הוא נפגש עם אנשי רוח ואקדמיה אך הדבר לא צלח בידו, מאחר שלא מצא את האנשים הראויים והכסף הדרוש למימון המשימה. שנתיים מאוחר יותר, חזר רבי ישראל סלנטר לעיר [[קניגסברג]], שם נפטר ב[[כ"ה בשבט]] [[תרמ"ג]].
על שמו [[ישיבת אור ישראל]] ב[[פתח תקווה]], [[ישיבת נר ישראל]] בארצות הברית וישיבת נשמת ישראל בפריז.
==כתביו ודרכו==
===פולמוס המוסר===
דרכו להכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. היו מראשי הישיבות שחששו שלימוד המוסר יפגע בלימוד שאר חלקי התורה. בישיבות מסוימות אף נאסר על אנשי תנועת המוסר להיכנס לישיבה{{הערה|בשנת 1897 הרב [[נתן צבי פינקל]] נאלץ לעזוב את הישיבה אותה יסד ב[[ישיבת חברון|סלובודקה]] עקב התנגדות לשיטת המוסר. היה זה אחד מתוך אירועים רבים דומים, סביב מחלוקת זו.}}.
כיום, המחלוקת בנושא זה אינה מצויה, ולימוד המוסר התקבל כמעט בכל הישיבות הליטאיות, מלבד ישיבות [[בית בריסק|בריסק]].
===כל עוד הנר דולק===
ציטוט מפורסם מרבי ישראל סלנטר נאמר לגבי התרגשותו ערב אחד, בהולכו ברחובות החשוכים של עירו, וראה אור דולק בבית. בהביטו, ראה יהודי בעל מלאכה העובד אל תוך הליל (לסיפור זה גרסה עם נגר או סנדלר). כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר ענה האיש: "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן". רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. "מבינים אתם!" אמר, "כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן". משפט זה הפך להיות המוטו שלו{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=g2X3fd7FrT8 הקלטה של שלמה ארצי] למלים (ביידיש) "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" בלחן של משה (מונה) רוזנבלום}}.
===אור ישראל===
| |||