עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
השם עין גדי נזכר רבות ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבת היישוב הפורה והמעיין הסמוך אליו. יעלים אלה, המצויות באזור עין גדי עד ימינו, תועדו כבר בכלי פולחן מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו ב[[נחל משמר]] הסמוך.
תחילה נזכרת עין גדי ב[[תנ"ך]] בתיאור ערי המדבר שבנחלת [[שבט יהודה]]: {{ציטוטון|וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|סב}}.}}. בהמשך, נזכר היישוב כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]:
היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}}.
ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בשם '''חַצְצוֹן תָּמָר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]]
בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]], נאמר: {{ציטוטון|וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים}}{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}}. ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא"{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}.
==היסטוריה==
שורה 24:
ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]] מופיעה קללה למי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה"
הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}
|