גלוריה אנזלדואה – הבדלי גרסאות

לאחר סיום לימודיה לתואר הראשון עבדה כמורה ל[[חינוך מיוחד]]. ב-1977 העתיקה את מקום מגוריה ללאיזור [[מפרץ סן פרנסיסקו]] ב[[קליפורניה]], שם התפרנסה מכתיבה, הרצאות, מחקר והוראה של היסטוריית הגזענות נגד המהגרות המקסיקניות לדרום מערב ארצות הברית, הוראת פמיניזם, מ[[מחקר]]יםוכתיבה עליוצרת מקסיקניםכמרצה ו[[כתיבהמן יוצרת]]החוץ באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית שהזמינו אותה עקב המוניטין שצברה עבודתה, כולל ב[[אוניברסיטת סן פרנסיסקו]], ב[[אוניברסיטת טקסס באוסטין]], ב[[אוניברסיטת נוריץ']] {{אנ|Norwich University}} בוורמונט ועוד.

אנזלדואה התפרסמה בספר שערכה יחד עם [[שרי מוראגהמורגה]] (Cherríe Moraga){{כ}}, פמיניסטית צ'יקאניתיקאנה נוספת, שיצא בשנת 1981 "This Bridge Called My Back: Writings by Radical Women of Color". הספר עורר גלים ותהודה בתחום המחקר והפעילות הפמיניסטית, מכיוון שיצר קישורים בין נשים כהות-עור ממוצאים שונים, וחשף את הגזענות הנאורה והפמיניזם הלבן איתם נשים אלו נאלצו להתמודד, ועם הניכוס של החוויות שלהן על ידי התנועה הפמיניסטית ההגמונית-לבנה. הספר נחשב לאחת האנתולוגיות החשובות מבחינת יצירת קואליציות בין נשים כהות-עור מהצפון הגלובלי לדרום הגלובלי. ספר זה, כמו גם מאמרה האוטוביוגרפי מאותה שנה "la prieta” לא תורגמו עדיין לעברית. הם יצאו לאור באנגלית ובספרדית.

היא ערכה את הספר Making Face, Making Soul/Haciendo Caras: Creative and Critical Perspectives by Women of Color{{כ}} (1990) ,