אמציה חיוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכת ה text box |
←ביוגרפיה: הוספת תוכן רב כולל לינקים תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית |
||
שורה 18:
חיוני למד קולנוע במכללה העירונית של [[אוניברסיטת העיר ניו יורק]], ולאחר מכן לימד הפקה קולנועית ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
== קריירה ==
=== ראשית דרכו המקצועית ===
ב 1958 נקלע לתפקיד עוזר של הצלם סרטים יונלביץ. חיוני התאהב במקצוע, ואז החליט לנסוע לניו-יורק ללימודי קולנוע [[City College of New York|בסיטי קולג׳]] בן כיתתו בניו יורק היה [[מנחם גולן]]. עם תום לימודיו נשאר שנה נוספת באמריקה. ב-1961 הוא שימש כצלם ראשי בסרט קצר "Sunday on the river" המתעד את חיי הכושים בהארלם. הסרט זכה בפרס ראשון לסרטים דוקומנטריים בפסטיבל הבינלאומי בונציה, 1961. בשובו ארצה שימש כיועץ מקצועי ברשת הסרטים של משרד ההסברה, אולם שאיפותיו דחפו אותו לעבודה עצמאית. תחילה שמש כעוזר במאי למנחם גולן בהסרטת ״[[אלדורדו]]״ שהופק על ידי [[מרדכי נבון]].
=== מפיק קולנוע ===
ב-1962 חיוני מונה על ידי נבון להפיק את הסרט של חייל רגלים ״הקרב אל היעד״, אשר צולם על ידי [[דוד גורפינקל]] ובּוּײַם על ידי [[אורי זוהר]] פה נולד שיתוף פעולה מקצועי ארוך בין חיוני, זוהר וגורפינקל.
ב-1963 ביים, ביחד עם [[פוצ'ו|פּוּצ׳וּ]], את הסרט ״[[אולי תרדו שם]]״, שאותו גם הפיק חיוני. ב-1964 כתב ביים והפיק את ״ידיים״, סרט קצר שזכה בפרס שני בתחרות הסרטים של מבקרי קולנוע ישראלים.
ב-1964 פנה חיוני אל אורי זוהר והציע לו לככב בסרט שבמרכזו פוליטיקאי רב מלל ודמגוגיה. הרעיון, שאותו הגה חיוני, הוא להפיק סרט סטירי על החברה הציונית. חיוני הציע ל[[דן בן אמוץ]] לביים את הסרט ששמו ״[[חור בלבנה]]״. כשהלז סרב, מינה חיוני את אורי זוהר גם לבמאי. חור בלבנה היה הסרט העלילתי הראשון שביים זוהר. את [[עמוס קינן]] מינה חיוני לתסריטאי, אך למעשה הסרט צולם כמעט ללא תסריט. הסרט מומן על ידי מרדכי נבון. את הסרט צילם דוד גורפינקל, והתיפאורן היה [[יגאל תומרקין]] הסרט זכה לביקורות טובות בארץ אבל היה כישלון מסחרי, והכניס את חיוני לחובות גדולים. ״חור בלבנה״ זכה ל ״איזכור מכובד״ [[Cannes Film Festival|בפסטיבל הסרטים בקאן]] 1965, וכמוכן ובפרס ״סרט האוונגרד השנה״ [[San Francisco International Film Festival|בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן-פרנסיסקו]] 1965.
ב-1966 הפיק עבור [[אברהם דשא (פשנל)|אברהם דשא]] את הסרט ״[[מוישה ונטילטור|משה וינטלטור]]״ בבימויו של אורי זוהר.
ב-1967 פנה אורי זוהר אל חיוני, לאחר שקרא את סיפורו של [[אברהם ב. יהושע|א. ב. יהושוע]] ״שלושה ימים וילד״, והציע לחיוני להפיק סרט על פי התסריט. חיוני השתתף בכתיבת התסריט ביחד עם זוהר ודן בן אמוץ. דוד גורפינקל צילם. הסרט [[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]] ייצג רשמית את ישראל בפסטיבל הסרטים בקאן 1967 וזיכה את השחקן [[עודד קוטלר]] בפרס השחקן הטוב ביותר. בנוסף הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן-פרנסיסקו 1967 וצוין שם כ ״סרט יוצא מן הכלל.״
ב-1969 הפיק חיוני את הסרט ״הדיבוק״, בבימויו של [[אילן אלדד]]. הסרט הופק כּקו-פרודוקציה עם Z.D.F, רשת טלוויזיה גרמנית.
ב-1970 הפיק חיוני את הסרט ״תמר אשת ער״, כּקו-פרודוקציה איטלקית בבימויו של ריקארדו פרדה, ובכיכובו של [[יוסף שילוח]].
ב-1971 רכש את קולנוע ירון בתל-אביבת אותו ניהל שנתיים.
ב-1972 הפיק חיוני את הסרט ״הטרמפיסט״, בבימויו של עמוס ספר, ובכיכובו של [[אשר צרפתי]]. הסרט שצולם בשפה האנגלית ונקרא [[הטרמפיסט (סרט, 1972)|An American Hippie In Israel]] זכה לתחייה מחודשת והפך ל[[סרט קאלט]] המוקרן ב[[סינמטק תל אביב]] וצובר קהל מעריצים רחב יותר ויותר.
בין השנים 1967-1973 הפיק עשרות סרטים קצרים ופרקים בסדרות טלוויזיה ישראליות וזרות.
== חיים פרטיים ==
=== נעורים ===
חיוני נולד [[ברנדייס (שכונה)#.D7.9B.D7.A4.D7.A8 .D7.91.D7.A8.D7.A0.D7.93.D7.99.D7.99.D7.A1|בכפר ברנדס]] ,דרומית לחדרה, להינדה ושמואל, שעלו ארצה מפולין ב1925. היה הצעיר במשפחתו: לו שלוש אחיות: דינה, מלכה וצבייה, ואח: משה. למד בביה"ס לילדי עובדים "בית-חינוך”. בנערותו התבלט כרקדן "ריקודי-עם" והשתתף בלהקה של ריקודי-עם ייצוגית. היה חבר בקן "[[השומר הצעיר]]" בחדרה ופעיל בו. הוא למד הנדסת מכונות כבדות בביה"ס המקצועי "[[אורט ישראל|אורט]]". במלחמת השחרור נהרג אחיו משה. חיוני התגייס לנחל והיה בן מייסדי [[ברעם|קיבוץ ברעם]], עם חברתו גליה גת, שם נישא לה. אחרי מספר שנים הם עברו לגור בתל אביב ולאחר זמן קצר נפרדו. חיוני עסק בעבודות שונות למיניהן, כולל סבּלות, נהיגת מוניות, והתקנת בלוני גז. בשנת 1961, כשהוא בן 27, הכיר חיוני את אסתר (אתי) בן-צור. אתי הייתה ירושלמית, אך השניים נפגשו בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם בן-צור שרתה כצופנת של משרד החוץ. השניים נישאו בשגרירות בוושינגטון בשנת 1961, וחזרו ארצה חודשיים לפני הולדת בנם גיא ב-1962. בנם השני, דן, נולד ב-1966.
=== חיים מאוחרים ===
ב-1973 נשלח חיוני מטעם ההסתדרות הציונית כשליח לניו-יורק במסגרת התוכנית ״דור המשך״. אחרי שלוש שנים בתפקיד, נשאר עוד שנה בניו-יורק וכתב ספר ותסריט באורך מלא, וניסה ללא הצלחה להפיק סרט אמריקאי. בשובו ארצה בשנת 1977 הרצה במחלקת הקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, והקים את חברת רמות הפקות, שהפיקה סרטים תיעודיים. ב-1981 הפיק את הסרט ״האיש שבא לקחת״ בכיכובם של [[אסי דיין]] ו[[זאב רווח]]. קשיי הפקת סרטים בישראל שחקה את חיוני שבסופו של דבר החליט לעזוב את ישראל עם משפחתו ולהגר לקנדה ב-1982, שם שרת כמגייס כספים לאוניברסיטת הנגב ואוניברסיטת ובר-אילן, ושם חי עד מותו מהתקף לב ב-1990, בגיל 56.
== פילמוגרפיה ==
| |||