נחלת שבט אפרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ ←מאימתי החלה התנחלות בית יוסף: עיצוב, ויקיזציה |
||
שורה 20:
יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מביאים את פירושו של רבי [[סעדיה גאון]] בספר [[דברי הימים]]. לפיו, כיבושי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי, בגלעד ובבשן הן "ספורות לשעבר" - כלומר מספרים דברים מן העבר, מימי שבת בית יוסף בארץ מצרים. מכיר בן מנשה, המוכה "איש מלחמה" ולימים יקרא בית מכיר "אבי גלעד" על שם אחוזתו בעבר. [[משה]] גם לא בא בטענות לשבט מנשה שהם מבקשים להתנחל בעבר הירדן המזרחי, הוא מגביל את הטענות רק נגד [[שבט ראובן]] ו[[שבט גד]].
לפי ספר דברי הימים א' ל[[שבט אפרים]], כמו לשבט מנשה, היו נחלות בארץ ישראל לפני כיבוש הארץ. וכך נאמר: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם, ... הֲרָגוּם, אַנְשֵׁי-גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ, כִּי יָרְדוּ, לָקַחַת אֶת-מִקְנֵיהֶם. "רק בִתּוֹ שֶׁאֱרָה, וַתִּבֶן אֶת-בֵּית-חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת-הָעֶלְיוֹן, וְאֵת, אֻזֵּן שֶׁאֱרָה" (ז' ,י"ד-כ"ט). כלומר היא בונה את ערי בית חורון והעיר השלישית "אזן שארה", אולי נשמר שמה בכפר הערבי
רבי [[סעדיה גאון]] סבור כי צאצאי בת אפרים לא החזיקו מעמד: "כשמת יוסף ואחיו, נתחזקו הגויים ותפשו את נחלותיהם". אבל זכר הבעלות של בני יוסף על הנחלות באזורי שכם רבתי ובגלעד ובבשן נשמרו.
| |||