אלישבע בסביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: קישור |
←פתיח: + |
||
שורה 9:
אלישבע שראתה בהוראה (ובמיוחד בהוראת העברית) משימת חיים, החלה עוד בתקופת מגוריהם בעין זיתים, ללמד בבית הספר הראשון לבנות בצפת. ועם המעבר לימדה גם במטולה, [[יסוד המעלה]], וב[[ראש פינה]]. מאוחר יותר לימדה גם ב[[פתח תקווה]]. בכל מקום בו לימדה ראתה כמטרה לא רק להעביר לתלמידים, את החומר, אלא גם לחבבו עליהם. כך למדו תלמידיה לאהוב את השפה העברית, את המולדת, ואת מקצוע החקלאות.
במטולה, בסביץ' לימדה עברית, תוך שיתוף פעולה עם המורים [[יצחק אפשטיין]] וחיים שמחה וילקומיץ , אשר נודעו בשיטותיהם החינוכיות הטבעיות, ובמבטא העברי הגלילי, אותו אימצו. הלימודים התקיימו בבית הספר שנבנה במיוחד למטרה זו, וכלל 10 חדרי לימוד מסודרים בצורת האות חי"ת. באותם ימים נהגה אלישבע לפרסם סיפורים קצרים, מחיי היישוב, בעיתוני התקופה{{הערה|רן אהרנסון, '''לכו ונלכה : סיורים במושבות העלייה הראשונה''', הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, [[ה'תשס"ד]] - [[2004]], עמוד 379}}. הקשר עם אפשטיין היה יותר מאשר קשרי עבודה, והם היו ידידים והחליפו ביניהם מכתבים גם כאשר אפשטיין גר ב[[יפו]], ואלישבע נשארה בצפון.
[[אליעזר בן-יהודה]], במסגרת המיזם שלו לעודד נשים ישאליות לשלוח ידן בכתיבה יוצרת, שיכנע את בסביץ' לקחת חלק ב[[עיתונות ילדים|עיתון הילדים]] שלו "[[עולם קטן (כתב עת לילדים)|עולם קטן]]", והיא אכן פירסמה מעל בימה זאת סידרה של מכתבים שכתבה, בשם "מכתבים מן הגליל"{{הערה|יפה ברלוביץ, '''להמציא ארץ להמציא עם''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, [[רעננה]], [[ה'תשנ"ו]] - [[1996]], עמוד 55}}.
| |||